פעמים רבות נשאלת בישראל השאלה מדוע ספורטאים בחו"ל זוכים לקריירה ארוכה יותר על פי רוב ונפצעים פחות מעמיתיהם הישראלים ? בפוסט זה אנסה להסביר את ההבדל בגישה דרך סיפורו של א'.
א' הינו כדורסלן מוכשר בן 14 אשר בעזרת עבודה קשה ונתונים גופניים טובים פילס את דרכו להיות שחקן מוביל בקבוצתו, חבר בנבחרת הקאדטים, מוזמן לאימוני תיגבור בקבוצת הנוער ואף לוקח חלק במשחקיה; כך שעושה רושם שכיוון ההתקדמות שלו חיובי למדי, ובכל זאת האם יש כאן בעיה ? במקרים רבים כן. במהלך המרוץ כלפי מעלה נשכחים פעמים רבות היסודות הטכניים והפיזיים כאחד. אותם יסודות הם שיאפשרו בגילאים מאוחרים יותר לספורטאי להמשיך ולהתפתח מקצועית ובנוסף להימנע מפציעות , דבר שיאפשר קריירה ארוכה יותר ומוצלחת יותר (ספורטאי בריא = ספורטאי מאומן וחזק מנטלית יותר). בעיה נוספת שקיימת בענפי ספורט רבים בארץ (לא רק אצל הספורטאים המצטיינים) הינה המחסור בבסיס אתלטי איתן אשר נדרש מכל ספורטאי בין אם בחר להיות שחיין, כדורסלן, ג'ודוקה, יורה ברובה אוויר או מתעמל.
כל ספורטאי נדרש לכישורים גופניים כגון: סיבולת לב – ריאה, גמישות, כח מתפרץ, קוארדינאציה, שימוש בשרירי ליבה ועוד. אם זו הדרישה אז למה בכל זאת הספורטאי הישראלי מפספס בגדול כבר בשלבים הראשוניים של ביסוס הקריירה שלו? ובכן, עושה רושם שהבעיה המרכזית נעוצה באופי שלנו הישראלים, בעוד בניכר מתייחסים לספורט בביטויים כגון TO WORK OUT ("לעשות עבודה") והעשייה הספורטיבית מזוהה כעבודה גופנית קשה, אנחנו נעדיף עפ"י רוב להתמקד בגורמים הטכניים, הטקטיים ובעיקר לשחק ולהשאיר את העבודה הקשה לאחרים (כמו שאמר אהוד בנאי כבר מזמן: ערבב את הטיח, אחמד)…. כך שבפועל אנחנו מקבלים את הנוסחה הבאה: לא אוהבים לעבוד קשה + חוסר סבלנות, מקצרים תהליכים = יסודות אתלטיים רעועים.
איך זה נראה בשטח ? ספורטאים מצטיינים רבים (חלקם הגדול שחקני הנבחרות הצעירות) איתם אני עובד בגילאי 14-16 מתקשים בפעולות בסיסיות ביותר כגון: שכיבת שמיכה, מכרע קידמי, ישיבת משוכה, בטן סטטי, ותרגילים אחרים ולמעשה בתכנית האימונים השבועית שלהם לא נכלל כלל מרכיב האתלטיות.
ביום שבת האחרון הגעתי לראות אימון נבחרת קאדטים בכדורסל (דווקא באימון זה ניתן דגש רב על אתלטיות בסיסית) של שחקן איתו אני עובד כאשר לפתע ניגש הורה אחד לאחר וסיפר לו כי באגודתו (מהמובילות בארץ) חצי מהקבוצה מושבתת בשל פציעות…. אז נכון שאין ספורט ללא פציעות אך ללא ספק עבודה נכונה על אתלטיות יכולה להוריד בצורה משמעותית את מס' הפציעות כמו גם להביא לשיפור ניכר ביכולות הספורטאי (ניתור גבוה, שינוי כיוון מהיר יותר, יציב יותר). מה אנחנו כספורטאים או כהורי ספורטאים יכולים לעשות ? ראשית ניתן לפנות לאגודה ולתהות איך ניתן לקבל מהם תמיכה במרכיב חשוב זה, אפשרות נוספת (יקרה יותר מן הסתם) תהיה לפנות למאמן כושר אישי, ויש גם את דרך האמצע – לגבש בעזרת איש מקצוע תכנית עבודה אישית בהתאם לצרכים וליכולות של הספורטאי ולהרגיל אותו לעבודה עצמאית לפני אימוני הקבוצה או במועד אחר, בהתאם לתכנית העבודה השבועית.
לסיכום, שנה חדשה, הזדמנות להצצה מחודשת עבורנו איך אנחנו עובדים כספורטאים ובואו נזכור כולנו כי לעשייה הספורטיבית יש אופק של שנים רבות קדימה ונבנה את עצמנו למקום הזה – גופנית ומנטאלית.
ליאור קליין, אימון מנטלי בספורט,
שיחק בנבחרת ישראל בכדורמים 12 שנים
טל' – 0528-574861
מייל – liorkln@gmail.com'
אתר מונגש
אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.
סייגי נגישות
למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר
רכיב נגישות
באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.
12 Comments
ליאור תודה,
נהניתי לקרוא, כל שכן כאשר אני, אישית, חוזר מפציעה.
אסף
ליאור,
נשאלת השאלה מה תפקידו של המאמן המנטאלי בתהליך האטיות ובשבחו, כפי שאתה קורא לו, האם תוכל לפרט . . .
הי אסף ובר,
עבורי תפקידו של מאמן מנטלי הוא לתת מענה גם לבעיות הגדולות והאקוטיות של השחקן (חרדה לפני משחקים, חוסר ריכוז, קושי להנהיג, התקפי אלימות , ואחרים) אך במקביל גם לעזור בבניית מעטפת רחבה ותומכת אשר תשתלם מאד בטווח הארוך (תזונה, מרכיבי אתלטיות. צד מנטלי, ועוד). אחרי שנבנתה המעטפת חשוב לוודא שאכן נעשה בה שימוש ראוי, לרוב יעדיף הספורטאי עוד כמה בעיטות לשער/זריקות לסל מאשר אימון כושר אינטנסיבי, וכאן ראוי לשקף את המצב עבור הספורטאי.
בר לשאלתך, כפי שכתבתי ב"פוסט" כל ספורטאי זקוק ליסודות אתלטים רחבים אך בכל זאת יש שונות גדולה בהתאם לסוג הספורט (הדרישות משחיין מרחקים ארוכים שונות מהותית מזה של רוכב סוסים) והתפקיד בתוכו (שוער, בלם, קשר לכל אחד יהיו דגשי עבודה שונים), מרכיב חשוב נוסף הינו הרמה המקצועית של הספורטאי. שוב לטעמי הדרך הטובה ביותר תהיה להיפגש עם מאמן כושר אישי אשר יבנה תכנית עבודה בהתאם לצרכים וליכולות הספורטאי.
היי ליאור, תוכל לתת תרגילים לדוגמה לחיזוק היסודות?
ליאור,
מעניין מאוד.
עד כמה שאתה אומר לעצמך שזה מובן מאליו אני רואה גם בקבוצה של בני כמה זה חסר. כמה לא עובדים איתם על היכולת האתלטית הבסיסית…
דורון
נהנתי כמו תמיד לעקוב ולקרוא אחרי כל הארועים המתפרסמים באתר מדהים זה.
אני דווקא חושב כאדם בן 65 שהיסודות אכן ניתנים בגיל צעיר
לא רק שזה עוזר להתפתחות הפיזית ולרווחת הנפש
מי שמתחיל כך בצעירותו אין צל שספק שימשיך בצורה זו לאורך כל חייו.
כל הכבוד לכם על המחשבה המושקעת בנוער הצעיר שהוא עתידנו
אמשיך לעקוב בכייף על כל המתרכש באתר זה
לכבוד הוא לי.
אני מצטער על שגיאת הכתיב בתגובתי הקודמת
במקום המתרכש צריך להיות המתרחש
הסליחה עמכם
אריק
זה מרתק לראות שגם אנשים שבחרו להיות ספורטאים, אוהבים את הספורט עד עמקי נשמתם, אין בזה מספיק כדי להתגבר על העצלנות וחוסר הסבלנות הבסיסי. ללא ספק זה משהו שצריך לעבוד עליו וללטש באופן מיוחד. מאמר מצויין.
כמו שמנטור אחד שלי אמר פעם: "אם אתה רוצה להתקדם מהר, תתקדם לאט."
אהבתי מאוד את הפוסט ואני מסכים עם כל מילה. בתור ספורטאי בליגת המכללות בארה"ב, קל לי להבחין בין העבודה בארץ לבין ארה"ב.
ייעוץ מנטלי יכול להיות מאוד אפקטיבי בקרב ילדים בארץ ולהפוך אותם לספורטאים יותר טובים.
ליאור כתבת את זה מאוד מעניין.. אני אמשיך לעקוב.
בהצלחה.
רז תודה, לכבוד ולעונג.
אסף
נהניתי לקרוא,
יניב הצלם
תודה רבה על המאמר המצוין!
העלאת המודעות בקרב בני נוער (ואף בקרב ילדים קטנים) בחשיבות של ספורט באורח חיים בריא ופעיל תסייע מאוד בשיפור סטטיסטיקות הספורטאים בישראל ובכלל גם בהישגם.
“Whatever the mind can conceive and believe, it can achieve"