חשיבה שכלית – מוטורית ואומנויות לחימה לחיים / אסף לב

אומנויות לחימה לחיים –

רוני מבקש ממני להיות מרוכז בדיוק כאשר פחות ופחות חמצן מגיע למוחי ואני חש את שארית הכוח בידיים עוזב אותי ותוהה מתי יהיה צלצול לסיום הסיבוב – 3 הדקות הארוכות שהיו לי מזה זמן רב מגיעות לקיצן ואני קורס – "יורד על ארבע" אלפית שנייה לאחר השמע הצלצול.

רוני סקה מחייך (בקול . . .) ומסביר לי "שטבע האדם זה לרחם על עצמו" ואני שבא מתחום האימון המנטאלי וכל הזמן מנסה לבחון כוחות ותעצומות מנסה להקשות עליו ושואל אותו לגביי חינוך בני נוער שכן שנינו מבינים ויודעים שישנו גיל שכמעט וכלום כבר לא יעזור ובהקשר זה תמיד אזכור את אמרתה של רחל אבנרי (אשתו של אורי אבנרי – "העולם הזה") ולפיה, היא, כמחנכת, מעוניינת לחנך רק בכיתות הנמוכות שכן, מכיבה ב' לערך כבר כמעט ולא ניתן לשנות את אופיו ודרכו של הילד.

רוני מבקש ממני לשים לב שוב – שעון החול של ההפסקות בין הסיבובים לא נעצר במשך כל האימון וזה מכניס אותך לתפקוד בזמן אמת, זמן לחץ, זמן קצוב, כמו גם, צלצולים שלא נגמרים ואתה כל הזמן בהוויה של פעילות – Doing – ונדרש לתפקוד שכלי ברמה מאוד גבוהה כאשר על כל סט של 5 אגרופים ו 2 בעיטות רוני מתחיל לתת לי גם אגרוף קל בבטן ומעט לרגליים ולפנים; בשבריר של שנייה אתה הופך לפגיע, הסיטואציה לא מובנת לך – היא גם נפשית (בעיקר אגו) וגם פיזית ואתה תוהה בינך לבין עצמך איך כל מכה שלו פוגעת בדיוק היכן שהוא רוצה שתפגע ובאותו זמן הוא מגן על עצמו מהתקיפות שלי ועוד מתקן אותי על הסגנון הלקוי שלי ואז מגיע השיא כאשר הוא מתחיל לשאול אותי שאלות בחשבון . . .

רוני ואני מכירים כמעט 40 שנה; היו אלה ימים בהם היית רואה בכפר סבא המון ירוק, פרדסים, סוסים, חמורים ושאר בעלי חיים ובכלל, רוב ימי בית – הספר שלנו היו מסתיימים במדורות, קטטות ושיחות אל תוך הלילה ב"גן השלום"; כותב את השורות הללו ומיד רוצה לפגוש את ילדיי, לשאול אותם מה שלומם ובה בעת נזהר שלא להציק להם: "אבא אתה חופר" אז גם היום מרוב אהבתי אני פשוט אשתוק.

רוני ואני מעולם לא היינו תלמידים טובים; היינו טובים בדברים אחרים ומאוד השתדלנו בבית הספר אבל זה לא תמיד הלך עד שהצלחנו לגלות את התנועה, הגוף והספורט וכן זה למעשה מהותו של פוסט זה; הורים, ילדים ואנשי חינוך מגוונים שאני יודע שאתם קוראים את מה שאני כותב . . . אחריי הכול למרות כל כישלונותיי הוצאתי תואר שני – יש ! !

תנו לילדים פעילות גופנית, טיפה לפני או במקביל לכדורים כאלה ואחרים ו / או לעונשים כאלו ואחרים . . .

2 + 2 = פולט 4 וחש את הרוק ניגר משפתותיי, "יופי, שמור על הריכוז 3 – 3 = אפס אני גונח, "מצוין, 6 + 6" ואז זה נהייה טיפה יותר מורכב – תחשבו על זה . . . עכשיו זה שתי מילים וקשה לך להגות אותם, הדופק שלך בקצה כאשר רוני שוב נותן אגרוף – "נגיעה" לדבריו ואתה צווח 12 בשפה עילגת ולא מהוקצעת והצלצול מגיע ואתה שוב מוצא את עצמך על הקרקע, תשוש ומבסוט באותה נשימה וחש את המוח שלך "אוסף כל טיפת אנרגיה שהוא יכול לספוח אליו".

מתרומם מהמזרן וחושב על הדיאלוגים שיש לך בנסיבות החיים המשתנות: עם חברת הוט למשל (רק על שירותי המחשב – טלוויזיה לא תיכנס לבית שלי) שהיא כמעט אף פעם לא שיחה נעימה ולבבית – למה זה חייב להיות כך ? או השיחה המקסימה והנעימה עם ד"ר סטיב, רופא השיניים העדין והמקסים אליו אני הולך מזה כמה שנים . . ."אז מה אסף, ראית את המשחה ( unbelievable swim ) הזה באמת ? אההההה, ככככככככן, או את השיחה עם המתאמנים המדהימים שלי שמשוכנעים שבשיא העלייה למרום גולן אתה יכול להגיד להם באיזה קצב הם ואיפה זה רמות נפתלי וכן, הצלצול מגיע וצריך לקום לסבב נוסף ומשמעת, אמונה וההבנה שיש בך עוד יכולת להפיק מעצמך זה בדיוק הבסיס לכל הצמיחה וההעצמה אותה אנו מחפשים ללא הרף.

סקה מסביר לי שזה יהיה הסיבוב האחרון ושממש השתפרתי ושהוא מבסוט ממני כאשר דווקא אז – אוף אתי – אני מתחיל לטעות פעם אחר פעם בין הבעיטה לאגרוף ולא מצליח לבצע את אשר הוא מבקש; הימין והשמאל מתבלבלים לי ורוני מסביר לי שזה בדיוק היתרון והחיסרון של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, המיקוד אל מול הפיזור ובסבלנות הוא מסביר לי לאט ושוב את סדר התנועות ואני מצליח לחזור אל התנועה הרצויה.

הצלצול מגיע ואני נשאר על הרגליים כילד שהגיע הצלצול וממש עכשיו הולכים הביתה; רוני מסביר לי שאני ממש בסדר לגילנו (47) ושהוא יוצא עכשיו להרצות בבית ספר על חשיבות התנועה והקואורדינציה ללימודים: "שלא יהיו רק חזקים או רק חנונים, אלא שישלבו ביניהם ואז גם לאנשים כמוך וכמוני בית הספר יוכל להפוך למקום קל יותר, יותר מסביר פנים"; למעלה מכך, יעילות התנועה המוטורית תביא לשיפור הביצועים הלימודים, שכן, אז המוח יתאמץ פחות בתרגום של הנשמע / נקרא אל תוך הראש. זוכרים, המוח זה האיבר שצורך – מבקש – דורש מאתנו הכי הרבה אנרגיה.

סיכום –

"טבע האדם זה לרחם על עצמו" – רוני מדגיש שוב ומסכם את האימון ואני מקשיב, קולט ומבין הרבה דברים בהם אני עוסק ביום יום שלי. רוני הפך מאז ימי בית הספר הלא קלים שלו למומחה לאומנויות לחימה ובכלל זה מחנך של המון בני נוער לערכים, לתרבות, להגנה עצמית וכמובן ובגאווה גדולה הוא מספר שכל מי שעובר אצלו הולך לסיירת ! ואני, טוב אותי אתם מכירים; אז כן, תנועה, הגנה עצמית, משמעת, הקשבה, למידה ואמונה אינסופית ביכולת שלנו למצוא את הנתיב הנכון לנו, המדויק לנו, על מנת שנוציא מעצמינו "קצת יותר" וכן בצורה נכונה לכל אחד מאתנו שהרי כל אחד מאתנו הוא יחיד מיוחד וכמובן, שנהיה בריאים ומאושרים בכל אשר נפנה.

בברכת הבריאות והאנרגיה הטובה, אסף לב – מאמן איש בכ"ס וקבוצת ריצה מוקדם בבוקר

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

היוטיוב

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן