יש דברים שרציתי לומר, מהלב – אסף
לפני בערך כ 15 שנה התוודעתי לענפי הסבולת – outdoor endurance – ומאז, אני שם. תמיד עסקתי בספורט: ג'ודו, שוער כדור יד, כדורגל, שחייה, גלישת גלים, טניס, אגרוף, מטקות ים ואחרים, אולם מאז שהגעתי לטריאתלון ולריצות ובוודאי כאשר הפכתי למאמן טריאתלון, החלטתי, ששם אני רוצה להיות – זה יהיה ביתי. עוד על ההיסטוריה של הטריאתלון ניתן לקרוא כאן ממש כאן: ההיסטוריה של הטריאתלון בארץ
לפני שנה וחודשיים עברתי ניתוח קילה – הרניה, בקע – שהשבית אותי מאימונים וכל שכן מתחרויות. בכלל, במהלך השנה האחרונה כמעט שלא השתתפתי בתחרויות, כאב לי, לא הרגשתי טוב, אך לא, ממש לא רציתי ניתוח; ראיתי בזה בגדר הודאה ביכולת המוגבלת של הגוף ובכלל זה, הגיל הכרונולוגי. לפיכך, ניסיתי עשרות סוגים של טיפולים וביניהם: טיפול אלטרנטיביים של עיסויים ודיקור, אוסטיאופתיה, צמחי באך, תרכובות של צמחים מוזרים, גם הילרים מוזרים ועוד. במהלך חודש ספטמבר עשיתי את "משחה הצבים" ולאחר כ 3 ק"מ הבנתי שזהו, רק ניתוח יוציא אותי מהמצב הלא נוח, לא נעים, של הגוף. אז, לראשונה, הבנתי והפנמתי חלק מהמנטרות שרצו אצלי מזה זמן: אז הבנתי שאני רואה את עצמי כספורטאי, ספורטאי סבולת, אחד שרוצה לעסוק בספורט כדרך חיים ולתמיד; פעם קראתי לזה, להיות לוליין בקרקס (גופו ונפשו הם פרנסתו והם חייו ואורח חייו הנגזר מזה) ולא ספורטאי אולימפי, אשר לא אחת, מרגע שפושט את מדיו, הופך למשהו אחר, מתרחק מאורח חייו הסגפני והנוקשה אשר אפיין אותו מגיל כה צעיר…
רצה הגורל ולאחר התחבטויות שונות מצאתי את הרופא שמיד ידעתי שהוא ורק הוא, ינתח אותי. ד"ר זגר, כפר סבאי ותיק, שעוד הספיק לנתח את אבא שלי לפני כשלושים ומשהו שנים, ינתח אותי במדיקל סנטר וזה יהיה בשבועות הקרובים ורק צריך לתאם מועד שנוח לשנינו – פשוט. ריצת בוקר של 17 ק"מ עם חבר סימנה את סיומו של הפרק ה 1 של חיי הספורטיביים ומעכשיו שישאלו אותי במילוי טפסים שונים "האם עברתי פעם הרדמה מלאה" אוכל לסמן שכן. האמת, יש משהו מדהים, כמעט אפוקליפטית בהרדמה המלאה: 3, 2, 1 של הרופא המרדים והופ, אתה בעולם אחר, הבא.
בוקר לאחר הניתוח
לאחר כשעה וחצי התעוררתי, אשתי מיטל, שמה לי שלט רחוק ביד והשאירה אותי לישון בהרצליה – במדיקל סנטר. רק מה, עד שיש לי טלוויזיה, שאני אלך לישון… (בבית לא מחזיק את "מכשיר הטמטום" – שלמה ארצי במקור). בסביבות 5 בבוקר, אני קולט שאני עדיין מזפזפ סביב תוכניות מוזרות ואני מתפלא על כך שאני ער ומה בכלל אני עושה בערוצים כאלה. לאחר כ 10 דק' אני קולט ששכני לחדר, גם הוא אחרי ניתוח דומה וגם הוא מזפזפ רק מה, הוא כרגע מכוון על המקלט שלי ומחליף לי את הערוצים. שיהיה, חשבתי לעצמי, נחמד שמישהו מזפזפ עבורך, איזה תנאים מופלאים, כייף כאן.
בסביבות 6 בבוקר, החלטתי שמספיק ואני רוצה – חייב – לשירותים. התחלתי לרדת מהמיטה כאשר האחות הנמרצת קפצה עלי ואמרה לי שיפטרו אותה אם יתפסו שירדתי מהמיטה בלי עזרתה….נו, טוב, עניתי לה בעגה המקובלת מהמדינה ממנה עלתה לארץ (קדושים האנשים האלו שבחרו לעלות לכאן), בואי תעזרי לי, אני חייב לשירותים…"לא נכון" ענתה הנמרצת, אתה רק חושב שיש לך…חזרתי ואמרתי לה: "גברתי, אני בן 41, יש לי לשירותים…." נו, טוב, בוא אחרי בזהירות. חצי שנייה אחרי שהורדתי את "חלוק האיומים" וראיתי את גודל הבור במפשעתי נכנסה הנמרצת ואמרה: "נו, יוצא…." הסברתי לה שוב שאכן, אני חש נוח בנוכחותה הנעימה, אולם בהחלט זקוק למעט רגעי חסד ושלווה עם עצמי. לאחר שצלחנו את השלב הזה הגיע מאמני הנאמן, ראובן והתחלנו את תהליכי הסדרת היציאה הביתה. נחמד אמרתי לעצמי, ניתוח, חופש שבוע, כל העולם ואחותו מתקשרים, נחמד.
לפני כשנה נרשמתי לתחרות איש ברזל. הייתי משוכנע שהפעם אצליח להתאמן כמו שצריך. ישבתי עם תזונאית (מירי חדד, מצוינת) וראובן הכין לי תוכנית אימונים ראויה. במקביל, פתחתי קבוצת ריצה "רצים עם אסף" שסגרה לי שני בקרי אימונים בשבוע ותוך כדי כך המשכתי לעמול קשה בשיווק ומכירת הדלקים שזה, למעשה, מקור פרנסתי העיקרי. בין שלל עיסוקי, אני משתדל גם להיות אב משקיען ובעל אוהב ומפנק לאשתי היקרה. אט אט, התחוור לי שזה לא מציאותי לשמור על המשפחה, העבודה ולהיות במסגרת האינטנסיבית הזו של שלושת הדיסציפלינות הספורטיביות השונות. אט אט הבנתי שאני מוותר, לעת עתה, על הרעיון של "איש הברזל", גדול עלי כרגע. בו בעת, החריפו הכאבים באזור המפשעה ובהתאם לאופן החשיבה שלי – קארמה ומשמעות המעשים שלנו – שולחן הניתוחים הלך והתקרב.
היום, שבוע לפני תחרות איש הברזל השנייה שלי מאז הניתוח, מרגיש נפלא. לקחתי את הקילו הנוסף שהעליתי, ידידה טובה ורצנו 10 ק"מ, אחר שחיתי עם קבוצת המאסטר של בית – ברל (זהר גלילי, מעולה) קצת יותר מחצי אימון. לפני שבוע, טלפנתי לשוונג והודעתי להם שאני מעוניין לעשות את "חצי איש הברזל". ברור ונהיר לי שאני עושה את התחרות כאימון, כסוג של בחינה, עד כמה הגוף חזק ועד כמה הגוף "זוכר" את יכולתו. המטרה שלי בתחרות תהייה לסיים ואם אחוש שלא בנוח באזור הרגיש, הרי שמייד אפרוש – ברור אמא, ברור.
חשוב לי להיות בתחרות זו, להיות חלק מחוויה של עשרות ומאות אנשים שבאים להגשים חלום, לחוות חוויה שאליה התכוננו ובעבורה הקריבו לא מעט בדרך. הן כ מאמן טריאתלון, הן כספורטאי ובעיקר כאדם, זה מרגש מאוד לראות את הנפת הידיים בסיום התחרות של כל אחד ואחת שמגיעים לשער הסיום. ברצוני לאחל לכל אחד ואחת, המון הצלחה בתחרות; לאלו שמחפשים את הפודיום, זכרו שהתחרות ארוכה והכול יכול לקרות בדרך – it's not over until it's over – ולאלו שבאים לחוות את הסיפוק והריגוש של לחצות קו הסיום, זכרו שהתחרות קצרה, פחות מיום עבודה במשרד ואתם ברזלנים לעולמים.
לסיום, אל תשכחו לעשות שחרור, התשלום עלול להיות במזומן, בהצלחה לכולכם ואם מתאפשר, תיהנו. ועוד מילה, לקבוצתי היקרה – "רצים עם אסף": שתהייה לנו עונה נפלאה וכולנו נהנה ונצליח ביעדים המתקרבים ובאים: מרוץ כ"ס ומרוץ מהר לעמק. עד אז, המשיכו ליהנות ולנצל את הפגרה לדברים שכאמור, אינם ספורט.
בברכת הספורט, האנרגיה הטובה והאהדה הכנה לכל אלו שמלווים אותי לאורך השנים: משפחה, ספונסרים, קולגות, מתאמנים וכל מיני אנשים שתמיד נעים לשמוע ולהשמיע מילה טובה בתחרויות השונות.
המשך הצלחה לכולנו,
אסף לב – אימיון מנטאלי וגופני: קבוצת ריצה וקבוצת הליכה בחוף הצוק
אסף לב – קבוצת ריצה בכפר – סבא וקבוצת הליכה בחוף הצוק
45 Comments
אחי אתה,איש ברזל,עם לב ענק!
תיסלם על המילים הכנות והפתיחות…
סופ"ש מדהים שיהיה לכם…
תודה פייסר, תודה.
לשבת מצוינת,
אסף
אסף בהצלחה רבה
!!
המון תודה דינה.
אסף
מהמם אתה, איזו כתיבה!! לא רק מאמן, אלא גם פייטן…אתה צריך לכתוב לעולם הריצה.
תרגיש טוב, תמשיך להגשים את חלומותיך!!
תודה יקירה,
לשבת נפלאה.
אסף
אחלה !
מזכיר לך , קודם כל להקשיב לגוף ,
שבת שלום !
אתה כזה מעורר השראה,
הדרך שאתה עושה ומאפשר לרבים לעבור דרכך,פשוט מדהים,
אני קורא ונידהם מהאוטנטיות שלך.
את הבהירות ,כושר הביטויי והשפה העשירה שלך, זכיתי להכיר המון שנים וזה כול פעם עולה מדרגה.
המון בריאות,הנאה בדרך,ומאות אנשים ב"רצים עם אסף"
תודה על מי שאתה עבורי ועבור התרומה שלך לעולם.
באהבה גדולה.
וואלה, שרון, מה אגיד לך,
שמח שאנשים כמוך מלווים אותי ב"מסע" הקצר הזה שנקרא, החיים.
אנרגיה טובה והערכה כנה בחזרה.
אסף
הי אסף
מאמר כנה ואמיתי ( מבעל נסיון )המוכיח שהמגבלות שלנו הן בראש ולא בגוף.
אני מבטיח לבוא , ולמחוא לך כפיים בסוף המירוץ !!!
רק תגיד לי איפה ומתי
מוטי
תודה רבה מוטקה,
מעריך מאוד.
אסף
שלום מוטי, זה באילת…
גם אנחנו רצינו לבוא.
נעודד מהבית, יום שישי בוקר – צהריים הסיום.
בהצלחה לכולם,
אריאלה לב
שלום חבר יקר שלי, ראשית כמי שמכיר אותך אני יודע שהניתוח שעברת אינו מכשלה אלא קרש קפיצה, ענת אומרת שסוד האיזון הוא לתת כבוד לגוף, הנפש תבוא ותשלים – תמשיך להוביל אנשים שמחים אתה הרי יודע ש"הגיל" הוא רק תירוץ העיקר זו הנשמה, יישר כוח איש !!
שמע, מלא אנשים יקרים אני פוגש כאן…
תודה יקירי, תודה, ד"ש לאישה.
אסף
אסף
מילים חזקות,
עכשיו זה ברור ובטוח שיהיה לך מה לעשות גם בגיל השלישי
ולא, לא תכוונתי לעוד ספורט – פשוט תכתוב זכרונות וכולם יקראו בשקיקה.
אני בטוח שגם מי שלא מכיר אותך מתפאל מהכתיבה השיתוף וההבנה ..
תמשיל ככה
כולנו אתך בגוף ובנפש
בהצלחה באיש הברזל
רמי (המנכל) מרגלית
תודה מנכ"ל יקר ונעים.
תנוח כן, אנחנו בשבוע מנוחה…
אסף
אסף יקירי, קלעת לנשמתי: ביוק אתה "תופס אותי" בנקודת שאלות גוף-נפש, בשבת של פוסט אימון קשה ומפתיע.
הפרדוקס הזה, הפחד הזה שהגוף, הדבר החזק והמהיר הזה יבגוד בך פתאום, יזייף…
הפרדוקס; באימון/תחרות הכל חזק, הכי חזק, משאיר את כולם אי שם, אבל אחרי? הו…סמרטוט של דאגות, מפני המחושים, נזקי הגוף אם נדייק.
פחד! מה יש שם באזור הקרדיולוגי? מה כאבי הבטן הללו? והברך, התנפחה או סתם נראה כך? התייבשתי…למה השתן כל-כך…כל-כך נו. היפותרמיה, נפילת סוכר? מה זה כל זה?
"וכל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן וכאן" כדברי הנביא מאיר.
בריאות לכולם ושבת שלום!
תודה מנו תודה.
ובהמשך לדברי הנביא ולנושאים הנידונים:
"מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה".
אגב, שלחתי לך במייל הפרטי שאלה מקצועית לגביי
איזה סוג נעלים וכדומה.
מותר להגיד באתר שלי שאתה מברוקס, הכבוד הוא לנו.
אהבה אחי
שבית את ליבנו יא איש ברזל!
רק תמשיך עם המקצוענות לצד הבריאות……
אחללה שבת,
טוני.
את אסף הכרתי בקורס מאמני טריאתלון, שמחתי מאוד לראות ולעקוב שאסף מצא את דרכו כמאמן, לא כל מי שסיים קורס מאמנים יש לו יכולות של מאמן ולאסף יש.
זכות גדולה יש למתאמנים שלו להתאמן תחת שרביטו, חוש ההומור שלו, היצירתיות, ההקשבה והיכולת להתחבר חברתית לאנשים.
דרך אגב גם אני הייתי רשום לישראמן הקרוב וגם אני נאלצתי לפני כשלושה שבועות לעבור ניתוח שימנע ממני להשתתף.
אז אסף אתה הרי בחרת בספורט כדרך חיים ותחרויות יהיו עוד אין ספור.
רציתי לכתוב מספר מילים על תחרות טריאתלון ארוכה ומספר טיפים לתזונה במהלך תחרות איש ברזל כמובן ברמת המקרו בלבד.
קצת על הרזומה שלי כמאמן ומתחרה : השתתפתי בחמש תחרויות איש ברזל, באילת, באוסטריה ובגרמניה. בכעשרה מרתונים, חצי איש ברזל למכביר ןתחרויות אולטרה ברחבי העולם כשהקשה מכולם עבורי הייתה ריצה של 78ק"מ בדבוס שוויץ בגובה 2600מ' עם כל מה שקשור לבעיות של דלילות אוויר.
כרגע מאמן קבוצת ריצה באזור המרכז, מאמן מתאמנים למטרות ומרחקים מגוונים וביום חמישי סיימו חלק ממתאמני את מרתון טבריה.
בתחילת החודש הקמתי יחד עם מאמן חבר קבוצת טריאתלון באזור השפלה : ראשון לציון, רחובות, נס ציונה, חולון ובת ים.
מהניסיון שלי כמתחרה ומהידע שצברתי במהלך השנים ישנה חשיבות אדירה לתזונה במהלך תחרויות ארוכות :
בתחרות איש ברזל מדובר על יכולת הגוף לספוח כ-300 קלוריות בשעה וחשוב לאפשר לגוף לקבל את כמות הקלוריות הזאת בשעה בכדי שלא נגיע לקיר, לא תהיה לנו אנרגיה להמשיך בתחרות.
בכדי לפשט את העניין זאת כמות של שלושה גֿלים, או שני גֿלים ומשקה איזוטוני, או בר אחד ומשקה איזוטוני בשעה אחת של תחרות.
מומלץ למי שמתקשה לאכול כמות גדולה של גֿלים, להתחיל ברכיבה עם אכילה של ברים מכיוון שהעיכול על האופניים קל יותר, בריצה מכיוון שהאינפקט על הגוף הרבה יותר משמעותי לעבור לגֿלים בכדי שמערכת העיכול תדע להתמודד עם העיכול בצורה נינוחה יותר.
דרך אגב מומלץ לא לשתות ולאכול במקביל מכיוון שאז המזון יצוף בקיבה ויקח הרבה יותר זמן לקבל את בוסט האנרגיה המיוחל. לשתות להמתין מספר דקות ואז לאכול.
כמובן שאני משאיר מספר שאלות פתוחות כגון, כמה לשתות, מה לשתות האם לצרוך מלחים ומינרלים ועוד.
יש גם את עניין הטמפרטורה ואיבוד הנוזלים.
אשמח מאוד לענות על שאלות ולעזור לכל אחד ואחת ממכם שיהיה לכם בכיף עם איש נפלא ששמו אסף לב והלוואי שתדבקו בוירוס הספורט מאסף.
גיל טרויגוט
מאמן טריאתלון
טלפון נייד 0544360855
אח, איזה כייף לי.
גיל ידידי, תודה רבה על כל מה שכתבת.
אני מודה לך על העצות הנבונות שלך בנושאים אלו. תמיד
נעים לפגוש מישהו כל כך מקצועי ויסודי, שלמעלה מכך,
מוכן לחלוק בידע הזה.
המון הצלחה עם פתיחת קבוצת הטריאתלון שלך ושל זהר בראשל"צ
ולעוד הרבה שנים של אימונים, תחרויות ואנרגיה טובה.
בשמחות,
אסף
איזה מרגש!! בשבילנו אתה איש הברזל כבר היום!!
לשבת שלווה ונעימה.
דורון
אחלה שבת גבר.
תודה.
אסף
אסףיקירי,
אהבתי את כתיבתך.
שמור על עצמך ושתהיה לנו בריא.
שוקה
תודה רבה שוקה,
שיהיו לנו הרבה זיקוקי דינור…
להרבה שנים של ספורט ואנרגיה טובה.
אסף
הי אסף,
הגוף הוא המעטפת שמקיפה אותנו ומאפשרת לנו לשאת את מה שקיים בתוכנו.
אתה כולך איש ברזל,חזק, עמיד, נחוש להצליח וכך יהיה.
כמתאמנת אני יכולה להוסיף שזכינו להכיר אדם עם לב ענק, מלא רגישות ונתינה.
שיהיה בהצלחה, אנרגיה טובה וה נ א ה
תודה יקירה, היה מרגש הבוקר.
תודה
נחכה לך בקו הסיום!
אתה הרי אומר "לשריר יש זיכרון" .
ככה שאני בטוח ומאמין שאתה מגיע מוכן בשיא היכולת.
בהצלחה.
בר
איזה שיא יכולת, מעל 3 חודשים לא עשיתי אימון של מעל שעתיים.
מקווה להגיע לקו הסיום.
תודה בר
אחלה כתבה ועוד יותר מרגשות התגובות שקיבלת. ולכן אומר בפשטות: "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה". ואתה, עם חברים כאלה – ע נ ק !!!
תודה רבה איל,
אכן כן, אנרגיה טובה.
אסף
יש באתר את הציולמים שלך בנייד מלפני שנתיים, מקווה לשיפור בצילומים וביכולת השנה.
יאללה ביי
קודם כל אתה תותח…..גדול מהחיים…..
תרגיש טוב והחלמה מהירה……
כפרה, הקוסמטיקאית מספר 1 בארץ.
לכל האתלטים שרוצים להוריד שערות ושאר פינוקים,
אורנית, הנייד שלה אצלי בחיוג המהיר….
נשיקות,
אסף
כל הכבוד , מחזקים אותך בדרכך הצודקת .
גל
תודות גל,
שבוע מצוין.
אסף
אין כמו דברים הבאים מעומקו של הלב
שחקן נשמה אמיתי!
יום שישי אני מחזיק לך אצבעות בהצלחה
תודה רבה אבי,
אסף
יש לי חלום (רדום) לעשות טריאתלון. אם לא הייתי גר בקנדה הייתי בוחר בך כמאמני כי אתה פשוט מעורר השראה!
המשך כוח בהנעת אנשים.
תומר
תודה רבה תומר.
אנא אל תשכח את הדרך חזרה לארץ המובטחת,
אין לנו עודף של אנשים טובים.
כל טוב,
אסף לב
ישראל
כפר – סבא
אסף התותח, כל רזגל אנרגיה מאחוריך.
ונסה וכל הצוות
תודה אלופה, אין עלייך.
אסף
דיברתי איתך אולי 20 דקות ונפלתי לקסמיך!!!
בהצלחה!!
עינת,
אישתו של קרמר הגדול
וואלה, אתם מקסימים, כולכם.
מחכים לכם בליל הסדר.
אסף
אם הדלק שהוא מוכר היה טוב כמו הדלק שהוא מתדלק בריצות הינו חוסכים 50% בעלוית הבזין.
מעריץ סמוי….
[…] . . . אני חי עם הכאב תקופה לא מבוטלת ובידיעה ברורה שזה בקע מפשעתי אך מחליט למשוך ולנסות כל טיפול אלטרנטיבי, מקובל או שלא […]