מגזין – "רצים עם אסף" – 07 לספטמבר !

חג מהמם, שנה חדשה, מלאה בהמון טוב, בריאות, שלווה, אנרגיה טובה, שמחה, ספורט וכמובן בהתחדשויות, התפתחויות ולמידה בלתי פוסקת ! באשר לי, מבקש להודות לכם על המתנה הנהדרת שנתתם לי ליום ההולדת בצורה של יום חוויתי של כתיבה יוצרת, אינטואיטיבית ובכלל "להתחכך" עם אנשים שזה המקצוע שלהם . . .

הפקקים בדרך "הרגו אותי" וכל הדרך חישבתי איזה מרחק יכולתי לרוץ בזמן זה ומה בכלל עושים עם כל הזמן הזה לאחר סיום השיחות עם "אנשי הדרך" שלי ולאחר שמעט מאסתי מלהקשיב להרצאות בתחנת הרדיו החדשה שדוד גילה לנו . . ובכלל, הייתי זקוק גם למעט ריכוז נוכח "וויז" וכניסה לדרום ת"א וכל מה שזה מצריך ממני. בית הקפה הממוקם בכניסה העמיד איש ואישה אשר קרסו תחת נטל ההזמנות וחלק לא קטן של מוזמנים היו בגילאים כאלו שכל הזמנה מצריכה מעט יותר זמן מזה שאני רגיל אליו והחלטתי לוותר על הקפה ובכלל, תהיתי ביני לבין עצמי קפה כמה אני שותה ולמה ?

הרצאה מעניינת של אילן שיינפלד דיברה על דברים מעניינים שחשתי בינם לבין הספורט שלנו המון קווים מקבילים ומשיקים בו בעת: "חייבים לכתוב כל יום, גם אם זה מעט . . בחיים אל תזרקו מה שכתבתם – תכבדו את עצמיכם, אל תפחדו מכישלון, אין כישלון, כל אחד וסגנונו ויכולותיו . ." וברור וזה שלי: "תביעו את עצמיכם ואל תגידו לי שזה לא יפה שהמשפט החשוב בשיר הוא זה שבא לפני השיר וכלל אינו חלק אינטגרלי מהשיר: 

express yourself

בכלל, מר שיינפלד גם דיבר על כך שזה כושר, מיומנות, מאבקיי כוחות ואף השתמש בביטויים של סבל והתמודדות וכן, השווה זאת לאימון אירובי. מיד לאחריו עלתה חגית אלמקייס המרשימה אשר תרגלה אתנו נשימות, כתיבה מעט דרך תת  המודע ומהבטן ושם כבר התחלתי להרגיש קשיים משמעותיים נוכח המתגרד שישב כיסא אחד מימין לי ואז עוד החריפו הקשיים עת התיישבה בינינו מישהי שאיחרה כמעט בשעה, לא הפסיקה להשתעל והעתיקה – כביכול מבלי משים – ממני את אשר כתבתי ואני מצידי עשיתי את עצמי כלא שם לכך והפעלתי את הנייד דבר שלא הועיל לתחושותיי אשר ביטאו "חוסר נוחות" היגיינית, ויראלית, רגשית וכללית. "הכתיבה היא המפותלת שבדרכים לקבל אהבה" ציטטה אלמקייס סופרת אחת שלא היכרתי אבל רשמתי ומודה שאני אחשוב על זה קצת ואולי אפילו אזכור זאת ואקח זאת עמי להמשך הדרך, כצידה.

ההוא שעכשיו הייתה בינינו "חוצצת, משתעלת" לא הפסיק להתגרד ואני חש איך הוא מעביר אליי את הבקטריות ואני חש פחות ופחות נוח כאשר אני מתחיל גם לשמוע את "הסקרץ', את ה"רעש" של הגירוד ואני מנסה לקלוט עוד ועוד מחגית המרשימה, 1.84 ס"מ, משפחה מרוקאית, 8 אחים ואיך היא מוצאת לעצמה פינות בתוך הבית לכתוב, לפרום, פסיכולוג שלה 24, 7 ימים בשבוע ואני מבסוט ממנה וממשיך לכתוב את התרגילים שהיא נותנת ולפיה, על כל אחד מאתנו "לחפש את המעין המתפרץ" ממנו אנו מתמלאים, מכילים ואז מפרקים ובונים מחדש . . ואני חושב על הרגליים שלי, כמה הם חזקות וכמה קשה היה לי לקום הבוקר לאימון נוכח זה שאני יודע בדיוק מה יש באימון ושאם אגיע אליו עד כמה ארוץ מהר ומה יהיה המחיר שזה יגבה ממני ואני יודע שאני חייב להשלים את האימון היום בערב.

אין הרבה עניין בנייד, חוסר הנוחות שליווה אותי מהבוקר בתנועה הרבה, בגירודים ובשיעולים של שכניי, אולי זה שלא התאמנתי הבוקר, אולי "חוסר הנוחות" של מציאת המעיין ולא פחות חשוב מזה, "כריית המים והאנרגיה" אל עבר הבקבוק ואל צווארו ופסגתו דוחקים בי לצאת החוצה, באמצעו של יום עיון מעניין זה, תיכף נגמר לי ה"פנגו" ותיכף יתחילו הפקקים של אחריתו של היום ואני, כן אני, רוצה הביתה, לבית שלי, למקום שלי, זה שממש לידו עובר מעיין מקסים ומרנין.

ושוב, המון תודה על המתנה הנהדרת שהענקתם לי.

• יום שלישי אימון בצוק, 05:30 בבוקר קבוצה חזקה, 06:00 קבוצת המשתפרים
• תמונת השער – "יערות הכרמל", כי בכל מקום אפשר ומומלץ לעשות ספורט ! דרך חיים !
• לבסוף, בדרך הביתה קניתי בייגלה, בבית הכנתי לי קפה טוב, נחתי מעט, כתבתי מעט וכמובן, יצאתי להשלים את אימון הבוקר הנהדר שהחמצתי, מרגיש טוב . .

מחויבות לאימון, לדרך

ניוזלטר "רצים עם אסף" – בבקשה: 

Download [1.57 MB]

אסף

הצטרפו אלינו בפייסבוק ומוזמנים לעשות "INVITE" לחברים

ערוץ היוטיוב ונשמח לקבל תגובות על הסרטונים

ויש גם אינסטוש מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף" – תעשו ספורט – זה עושה טוב, לכם ולעולם

8993137 – 052