מרוץ כ"ס ע"ש רב סמל זיו בלאלי / אסף לב
המרוץ הזה מצליח לרגש אותי בכל פעם מחדש; מרוץ כפר – סבא וזה עבורכם: קבוצת ריצה כפר – סבא . . .
אני כפר סבאי, משפחתי גם, קבוצת הריצה שלנו מכפר סבא ובכלל, אני גא בעיר הזאת. זוכרים שכהקימו את העיר מודיעין אז אלכס אנסקי פרסם בטלויזיה כדלקמן: "החינוך של כפר – סבא". כן, אני עדיין חש זאת כלפיי העיר שלי. עם זאת ואולי גם בגלל זאת, בכל פעם שאני יוצא למרוץ כ"ס וביתר שאת, בשנים האחרונות, עת הוקדש לבן העיר – זיו בלאלי – שנפל במלחמת לבנון השנייה, אני חש משהו אחר; סוג של מחויבות גבוהה יותר, סולידריות כלפיי משפחתו המופלאה הרצה עמי כתף אל כתף ובכלל, זו העיר שלי, כאמור.
הקבוצה שלנו עושה חימום קל כשעה טרם המרוץ, כמה מילים אחרונות וכל אחד מקבל לעצמו כרבע שעה להתייחד עם תחושותיו, חששותיו, מכריו והרגשתו לגביי יכולותיו ביום נתון זה – יום תחרות. אופי תחרותי ויכולת תחרותית, הנם גורמים הטבועים בנו משחר ילדותינו המוקדמת ועם זאת, קיים קושי רב לתרגם ולקדד את היכולת הזו ולסנכרנה עם היכולת האמיתית שלנו, כאמור, ביום נתון.
על מרוץ כפר – סבא של 2016 – קראו כאן.
הנבחרת – "רצים עם אסף" – בסיום החימום ורבע שעה לזינוק:
חמש דקות לפני השעה השעה 07:00, אני עומד על קו הזינוק, לוקח כמה נשיפות, מסתכל מטה, מנסה להתרכז ולהתכנס בתוך עצמי בתוך כל השאון הזה ולחשוב איך אני עושה תוצאה טובה – 43 – 42 דק' לערך בכושרי הנוכחי, הלקוי, כ 3 חודשים לאחר הפציעה. מתרכז בזמן אליו אני שואף להתחיל (כ 04:20 דק' לק"מ) ובתקווה שיהיה לי כוח להגביר לאחר חצי המרחק – "נגטיב ספליט". כאן המקום להחמיא לעירית כ"ס ולמחלקת הספורט עת קיבלו החלטה אמיצה להקדים את המרוץ ל 7, נוכח מזג האוויר הצפוי וזאת בהודעה בכל אמצעי המדיה הקיימים 24 שעות טרם הזינוק. שומע את הספירה לאחור של 5, 4, 3, 2, 1 . . . וכולם כאילו עפים יחדיו מקליע של תותח. הקצב שלי הוא הקצב הנכון ואני חש טוב, זאת על אף שבמעמקי ליבי ובקצה שרירי הרגליים שלי אני יודע שזה יגיע….ברור שזה יגיע. לכל הספורטאים באשר הם ולכל אלו שרוצים להרגיש עצמם כאלו, אנא זכרו: אין אף פעם מצב של 100 אחוז. תמיד יש קצת לחץ מהבית, עבודה, פציעה זו אחרת, משקל זה או אחר וכדומה. הרעיון הוא להגיע ל"מיצוי עצמי" ביום נתון – זה מה יש וכאן אתן את הכי טוב שלי. כן, בסיבוב של צומת עלייה, קצת אחרי הק"מ ה 2 זה מגיע – שריר התאומים, גאסתקנמיוס – נתפס ! המוח מתחיל לעבד עשרות ומאות של חלקיקי מחשבה על המשך הדרך וכל זאת, טרם העלייה המטרידה למדי של רחוב בן יהודה. אתה מיד חושב על הילדים ועל אמא שמחכים לך בק"מ ה 8, אתה חושב על על הספורטאים שרצים לידך, לפניך ומאחוריך על ה"בעסה" והאכזבה שלך שאם תעבור להליכה או פשוט תוותר ואתה חייב להעיף את המחשבות האלו כמה שיותר מהר.
סבתא והילדים שלי עם נינה מעודדים
אני מתחיל "לשגע" את המוח שלי (האיבר שצורך הכי הרבה אנרגיה) ולבצע את החיוך המפגר שאני נוסך על פני כשאני מגיע לקצה. כן, פשוט לחייך, לתעתע במוח ולהפעיל עוד כ 128 שרירים בפנים ולא להיכנע לקושי, לכאב. במקביל אני משנה את סגנון הריצה, קצת יותר "דופק" עם הכף רגל על הכביש, מזיז אצבעות בכפות רגליי, מאגרף ומשחרר כפות ידי וכן, בצר לי, גם מוריד מעט קצב. מרגיש שאוכל לשרוד עד הסוף מבלי לעבור להליכה או להוריד קצב בצורה משמעותי, אם רק אהיה מספיק קשוב, מרוכז, ממוקד ומאידך, משוחרר בהיבט של שיא אישי – היום לא אהיה שם.
עמדת המים שמגיעה מצילה אותי ואני חש ומשכנע את עצמי שאני משקה את השריר שהוא כענף במדבר המשווע למעט מים וזה עובד. הכביש פתוח ואני נצמד לרץ חסון לפני העוצר עבורי את הרוח ונותן לי זמן להתאושש מהמשבר שתקף אותי לפני כ 3 דקות. הירידה מגיעה ואני מצליח לייצב יכולותיי וחוזר לקצב של 04:25, יהיה בסדר עצמי אומר לי ועצמי מחייך שוב, אין דרך אחרת. ק"מ 7 מגיע וחבר טוב עוקף אותי ושואל אותי מה קורה ואני אומר שאני בקצה ואז הוא גוער בי "תוריד קצב" וכן, מוריד שוב את הקצב והכאב מרפה מעט. בשלב זה הכאב כבר כמעט ולא מעניין אותי, רק שלא "תינעל" הרגל לכדי התכווצות מלאה של השריר ואז שום דבר כבר לא יעזור. חושב על הגאוניות שבגוף שלנו, על מערכות ה"פיצוי" שהוא מפעיל: נפצעתי ברגל ימין, לא דרכתי עליה כחודשיים, רגל שמאל עבדה קשה, השריר שם אולי התקצר ומגיב בהגנה על עצמו וכל הזמן מכווץ את עצמו.
ק"מ 8 מגיע ואני קולט את ילדי – מיה ועומר, אחייני והורי עומדים עם שלטים "רצים עם אסף" – יש לי ברירה למעט ללחוץ על הדוושה . . . לא ! מגייס את כל יכולותי הפיזיות והמנטאליות וחשוב על ספורטאי עילית ועל ההתמודדויות היומיומיות שלהם; למשל, 3 משחקים בשבוע ב נ. ב. א ולפתע מייקל ג'ורדן – גיבור ילדותי בא להגיד לי שלום ומזכיר לי איך הוא קולע מעל 40 נקודות במשחק כאשר הוא עם למעלה מ 40 מעלות חום… ובכלל, מי אני שאתבכיין, הרי רצתי במסלול הזה מאות פעמים – קדימה, "ואמוס". רץ, קשה, קשה לי מאוד העלייה בסוף תמיד קשה. רואה את השעון מדגדג את 44 דקות ואני חייב להגיע עוד במסגרת של 43 דקות, חייב, עוד שנייה או שתיים לקזז מהשעון. לוחץ עוד ונראה לי שמצליח לעמוד ביעד שהצבתי לעצמי, כמעט מגיע והנה; זהו, נגמר, קשה מאוד; זה מה שאני יכול להפיק מעצמי נכון להיום.
רץ למטה להתחיל לעזור לספורטאים שלי ולכל מי שטרח בשבת לבוא ולעשות את אחת הפעולות המפרות והנעימות שאדם יכול לעשות למען עצמו, לרוץ.
עוד מילה לכל אלו שעשו לראשונה 10 ק"מ ולראשונה נכנסו לקהילת הרצים: נכון זה קשה, נכון זה תובעני, אך אני בטוח שאתם מתחילים להבין את גודל החוויה, האנרגיה וההרגשה שזה נותן. עם זאת: היו קשובים לגופכם, טפלו בו למען יהיה זה קשוב אליכם ברגעי האמת. ובהמשך לכך: שחרור ! הרבה פעמים לאחר תחרות (עומס שיא ששום סימולציה לא יכולה לדמות) אנו "מפספסים" עניין זה; ובכן, אנא זכרו כמו שאחרי ארוחה טובה אתה מעביר חוט דנטלי ומצחצח שיניים כך גם לאחר תחרות, אל תשכחו לבצע שחרור ועם במקרה אני שוכח תזכירו לי . . . תודה מראש.
בריאות, אושר ואנרגיה טובה,
אסף לב – מאמן מנטאלי וגופני
הצטרפו אלינו בפייסבוק
ערוץ היוטיוב
אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן
46 Comments
כרגיל כתבת מקסים והצלחת להעביר את החוויה מעולה .
כבוד על התוצאה ובעיקר על יכולת ההתגברות .
תודה דיטי, חברה שלי, הכי יפה בארץ.
אסף
היה קשה! אבל, עם הפנים קדימה…
כל הכבוד למי ששיפר! ולמי שסיים.
ותודה לך אסף שתמיד מזכיר לנו שלכולם זה קשה 🙂
אנרגיה טובה דנה, קלטתי עלייך כשרצנו איזה 100 מטר ביחד לקראת סוף המסלול.
תיכף מרוץ הרצליה המישורי . . .
אסף
כל הכבוד אסף. בהחלט תוצאה יפה מאוד ליום חם זה ושלושה חודשים אחרי פציעה.
כתבת מאוד יפה, כרגיל.
תודה על האימונים, ההדרכה והאכפתיות.
בזכותך הגעתי לתוצאות היפות שלי ובטוח שאמשיך להשתפר בעתיד.
טל תודה רבה, מאוד יפה מצידך.
אתה נכס לרצינות ולנועם בעבור כל מאמן.
אסף
וואו, כל הכבוד, היכולת לנהל את המשבר תוך כדי הריצה ועוד לתאר בכתיבה את החוויה בצורה כזאת דרמתית ועוצמתית.. מוקיר ומעריץ אותך אח יקר
תודה אחי, אכן נלחמתי ואכן, היה קשה, אך אתה יודע, מלמד, מתגמל ומפרה.
שבוע טוב
תודה לך אסף,
אני מבינה מהכיתה שגם לכולם קשה ולא רק לי, אז הנה בדקה התשעים ממש כששמעתי 54321 החלטתי לרוץ,
כאשר בראש רצות ההנחיות שלך ממירוץ בשנה הקודמת. סיימתי את המירוץ ותודה לך.
רותי יקרה: כל "הכיתה" מתה עלייך ומאוד מתגעגעת אלייך. שמרי על עצמך, אל תפריזי ושובי אלינו במהרה.
רצים עם אסף
אח יקר,
מה זה דקה פחות עשר דקות יותר לעומת הדיאלוג היפה שאתה מפתח בין הנפש הגוף השכל והמקלדת?
תמשיך להריץ את החבר'ה שלך בגאון
ותמשיך לגדול לחייך וחלום.
עכשיו ריקברי, שמור על עצמך,
מאחיך הגאה,
איתי
תודה רבה אחי, תודה, מרגש.
כידוע לך הייתי קרוב לוותר היום, אילולי התמיכה שלך אתמול לא הייתי מגיע.
אני גמרתי את המרוץ באיזור המוסכים ומשם זו היתה מלחמת הישרדות.
בסה"כ נגמר טוב, יום חם, אנרגיות לא בשמיים וללא פציעה – תודה על התמיכה !!!
כל הכבוד לכל הרצים…ותודה רבה אסף!!!
איזה כיף יעקב,
כאמור, אתה מקור השראה להמון אנשים וזה כיף לשמוע שתרמתי משהו….
אסף
אספי…. אוהבת את התובנות המדויקות האלה שלך.
בא לי גם קצת מאהבת הספורט שיש בך.
במרוץ הבא אני רוצה לראות את כל הנבחרת שלך עם חולצות ״רצים עם אסף״
כבוד…. בהערכה
קרן
הלו קרני, צודקת, מטפל בנושא החולצות.
שבוע מקסים
כתבה מדהימה ויפה מאוד תודה רבה על הכל .
תוצאה יפה וטובה וכל הכבוד לך .
תומר
תודה לך תומר,
תמיד נעים לראות אותך רץ; תוצאה יפה נתת ואת הסגנון שלך, כאמור, מלמדים בבתי ספר לריצה.
כל טוב.
אסף
כל הכבוד
לא קל לחזור מפציעה
תמיד כיף לראות אותך ולקבל אנרגיות חיוביות
לא אתה . . . בלי חולצה, שורף את הרחובות, פששששששששששש.
תודה שחר, כאמור, מוזמן תמיד.
אסף
מוצאי שבת… לאחר סופ"ש של עבודה מאומצת בבית… מתחבר למדיה, קורא את תיאוריך וחש ממש כאילו ליוויתי אותך משך כל הריצה.
כהרגלך בקודש, אתה מצליח להעביר תחושות פיזיות ומנטליות בשילוב תובנות של "לפני" "תוך כדי" ו"אחרי".
כל הכבוד! שיהיה אחלה שבוע טוב
אחלה שבוע איש יקר. תודות ורק תגיד מתי אתה פנוי לאימון הליכה בפארק ואגיע.
אסף
אסף לב
מאמן עם נשמה ולב,
ספורטאי בחסד וכותב מוכשר לא פחות
עבודה מקסימה שלך בכפר סבא ובכלל..
ידידי, עמיתי ואח למקצוע
עלה והצלח
איזה כיף לקרוא מיקי, תענוג.
תמיד נחמד ונעים לקבל פידבק חיובי מקולגה, כל שכן ממך ומהחוויות שצברנו יחדיו,
הן בספורטן הוד השרון והן בכלל.
למדתי ממך המון, תודה.
שבוע מקסים,
אסף
אח
מונולוג מרגש אמיתי וכנה, שיתוף מרתק על אותה מלחמה מנטלית תמידית של ספורטאי בין גוף לשכל
בנקודות השבירה עם Happy End.
יישר כח
תודה גיבור, ממשיכים הלאה.
מוזמן,
אסף
אסף,
כבוד על ההתמודדות, התוצאה וכל הדרך מהפציעה עד לקו הסיום אתמול.
כיף גדול להתאמן בקבוצה המיוחדת שבנית, לראות כיצד אתה מיישם את הערכים הספורטיביים שאתה מדריך לאורם ואותנו משתפרים.
התשוקה שלך לשיפור מתמיד היא דלק נפלא.
חזק ואמץ
שמע, כבר לא יודע מה לומר . . .
תודה רבה, כיף לאמן אנשים שכמותך ואחרים המבינים שכוחה של הקבוצה באהבה, בפרגון ובהערכה בקרב חבריה, האחד כלפי השני וכמובן, כלפי הספורט שכה מפרה אותנו.
שבוע מקסים,
אסף
לכל האלופים,
אסף אתה כותב מדהים. והיה לי מדהים. מאתגר ומתגמל.
התחלתי להתאמן איתכם ועם אסף רק לפני כמה חודשים, נחנקתי באימונים הראשונים אחרי עשרים דקות, ולא האמנתי שאוכל לסיים שלוש הקפות באיצטדיון, שלא לדבר על עשרה קילומטרים, ובמרוץ עם עליות כמו כפר סבא. אתה אסף, הבאת אותי למצב שבו אוכל לרוץ את המרוץ הראשון בחיי, עשרה קילומטרים בשעה ושלוש דקות. לא היה לי ספק שאסיים, אבל לא האמנתי שאסיים עם חיוך. חמש מאות מטר לקו הסיום, פגשתי אותך אסף,(ועכשיו כשקראתי את הסיפור שלך, אני מבין באיזה מצב היית, ועדיין היית שם בחזרה לרוץ איתנו) ונתת לי כמו תמיד תמיכה ודירבון להגיע לקו הסיום. עשיתי זאת! סיימתי את המרוץ עם חיוך ותוצאה טובה. הייתי בתחושת אושר נפלאה, ואז פגשתי את אבא שלי ואחי, ואז את ילדיי המדהימים ואת אשתי האחת והיחידה. ואז נפילת מתח….בכי של אושר. תחושת התעלות ומיצוי כפי שתיארת.
אז, תודה לך אסף, תודה לכם קבוצה נהדרת לרוץ איתה, ותודה למשפחתי (בשבילך אסף, הוספתי תמונות של מתיחות משותפות…) ותודה נוספת שמורה גם לאמיר שהצטרף אלינו ונתן לי כמה דגשים יעילים.
הלאה, למרוץ הבא.
תודה,
אלון
מעולה אלון וזה גם בערך הסדר הנכון: משפחה שמעודדת ומפרגנת – זה הבסיס. אחר כך שיהיה רצון להתקדם, להשתפר ואז למצוא קבוצה נעימה עם הכוונה מסודרת ואז, צריך להתאמץ, לדחוף קדימה ובסוף, הכול מסתדר ואז יוצרים אנרגיה וסינרגיה בריאה ומפרה לחיים בכלל. "הלאה למרוץ הבא".
המשך כך,
תודה רבה,
אסף
היי אסף,
קראתי ונהניתי לקרוא.
מחכה לך ביום שני לטיפול ונראה מה מצב התאומים.
בברכה,
ד"ר צבי
דוק תודה, תמיד טוב לראותך – באתר שלי ובמרפאה שלך.
חוזר עכשיו מאימון נוסף של ריצה; הכאב כמעט ולא היה. פרוטוקול הטיפול החדש עשה עבודה יפה.
תודה רבה,
אסף
היום אסף התקשר אלי בצהרים ואולי לפני הסיפור על המרוץ ועל הכתבה, האמת שקצת התנתקתי. היתה שבת עמוסה אירועים ואח"כ ימים עמוסים בעבודה ועכשיו כבר מאוחר אולי אפילו מאוד ישבתי לראות ולקרוא על המרוץ בשבת האחרונה.
האמת שמרגש לקרוא ולראות על ההצלחה של כולם, לראות שגם למי שיש כושר עדיין זה לא פשוט לרוץ 10 ק"מ ואפילו שהוא מאמן, כי לי זה כמעט תמיד קשה, ולראות את האנשים בקבוצה עם דגש על אנשי הערב מתמודדים במירוץ ה 10 ק"מ הראשון או השני ורואים שזה אפשרי – קשה ולא פשוט , אבל אפשרי.
עוד לקרוא שגם ניהנתם על אף הקושי, התרגשתי וחיוך גדול עלה בי . כייף לראות. התחלתי לאמן ביום ג' לפני מספר חודשים לאחר הפציעה של אסף ומאז זה הפך למשהו שלא רציתי להפסיק, ראיתי את השיפור של כולם הן בכושר והן באמונה שאתם יכולים, וזה תענוג גדול לחוות את ההצלחה שלכם, כל הכבוד ותמשיכו בדרך החדשה כדרך חיים ….רוצו ותחייכו.
אמיר
תודה רבה על הכול אמיר.
כיף לאדם שיש לו חברים כמוך.
טוב לקבוצת הערב שיש לה מאמן שכמוך.
אחלה יום,
אסף
כל הכבוד לכול חברי הקבוצה ובמיוחד לאסף שמאחד ככה את כולנו למטרה אחת משותפת – להנאות מהריצה ולהפיק ממנה את המיטב .
היה כיף לקרוא כל מילה, אתה כותב מדהים ! מצליח לעביר את ההרגשות דרך המילים .
בהצלחה בכל המרוצים העתידים, תמיד יש מקום לשפר ולשאוף לגבוה יותר .
תודה על הכתבה, אין מילים !!
וואו !
אם ספורטאית עילית כמוך, בת 18 כמעט רושמת לנו כך, אז, כנראה שמשהו באמת עובד טוב בקונספט.
תודה על דברייך ותודה על התמונות שצילמת עם הרולר בליידס מהמרוץ; אל תפסיקי לרוץ ולהתקדם.
יום קסום,
אסף
מרוץ כפר סבא – הייתה חוויה מיוחדת ומאתגרת מאוד, שמחתי לפגוש אנשים מוכרים.
אסף, אני נהנה מאוד להתאמן איתך, מקווה שנמשיך להתאמן ביחד עוד הרבה .
עומרי תודה,
תענוג לאמן בחור כמוך, נעים, חדור מוטיבאציה ורצון עז להיות טריאתלט.
המשך כך ואתה מגיע לשם ואתה רק בתיכון . . . יש לך עוד מלא שנים של ספורט – איזה כיף.
אסף
כמובן, נודה גם לבר שקד על ההדרכה באימונים.
[…] לבסוף, להשתדל לנוח טוב לילה קודם – יש טוענים שהלילה החשוב הוא זה שיומיים טרם התחרות – או במילים אחרות: למדו להכיר את עצמכם ולהגיע במיטבכם, זה תמיד נעים לסיים תחרות בתחושה מופלאה של מיצוי עצמי. […]
[…] ביום שני נעשה אימון אצטדיון רגיל וקל יחסית – נא להביא מגבות / מזרן. ביום רביעי, ניפגש בקרן הרחובות ויצמן – ירושלים בשעה 05:30 לאימון שיהיה בעיקרו סימולציה לתחרות ובמהלכו נדון בניצחונות, התעלות רוח, קשיים ומשברים. כמו – כן, נשלב בו היכרות קלה של חברי הקבוצה החדשים יחסית – עוד על מרוץ כפר – סבא קראו כאן. […]
הי אסף
נראה מדהים
נראה מקצועי
הקבוצה שלך בידיים ( ברגליים ) טובות
אני בא לעודד
נתראה
בהצלחה
תודה רבה ידידי, כן, המרוץ הזה הוא בדרך כלל חוויה לכל המשפחה.
תבוא לומר שלום,
אסף
היינו שמחים אם המירוץ היה מתקיים ביום שישי, שגם אנו הדתיים הינו יכולים להצטרף.
עודד תודה רבה, מבטיח להעביר פנייה זו הלאה.
אתה לא היחיד שהעלה בפניי עניין זה.
אסף
כל הכבוד לרצים הספורטאים!
מעבר לכושר, רוח טובה תורמת תמיד לאיכות החיים,
יובל תודה יא גבר.
אסף