מרתון ת"א 2016 / אסף לב
בחיי חברים, זה כל כך לא קל לרוץ 42 וקצת ק"מ, הלא היא ריצת המרתון המפורסמת וכן, אתם בטח זוכרים את פידיפידס השליח האתונאי שרץ מהעיר מרתון ועד אתונה ב 500 לפנה"ס על מנת לספר על הניצחון היוני על הפולש הפרסי בקרב מרתון ונפל ולא קם יותר. אז כן, התנאים היום הרבה יותר טובים ולכולנו יש תוכנית אימון למרתון (הכי חשוב!) ג'לים כאלו ואחרים, נעליים, מדרסים, מאמנים, גרביי קומפרשיין, שעונים המנתרים את פעולות הלב ומודדים את המרחק והקצב ומה לא וכן, עדיין התחרות הזאת קשה, קשה מאוד.
פציעות שונות בשנים האחרונות מפרקות לי את הצורה ולא אחת אני נכשל, קם, מטפל, מתאמן, מתמודד ומנסה להיות טוב יותר ביום המחרת; העניין לגביי ספורטאי כמוני שנפצע לא אחת הוא שכל יום הוא בפניי עצמו ונורא קשה לי לחזות את יכולתי לגביי יום נתון וכן, מודה כבר כאן – נוכח עומס החיים אני לא מצליח להתאמן כשם שאני רוצה ועם זאת, אני כל כך אוהב ספורט וכן, כל כך אוהב את עבודתי כך שזה סיכון שני מוכן לקחת. כך, לפני כחודש וטיפה קרסתי במרתון טבריה הגשום עת הקרע שלי בגיד אכילס והתקצרות הגיד שם בשילוב עם המים והקור אשר הביאו אותי לפרישה מוקדמת כבר בק"מ ה 16, וואלה. בינתיים שיר, קסום, רגיש ומדויק – "היכן משחקים הילדים" ? ומי מאתנו לא רוצה עוד טיפה להיות ילד . . .
אבא שלי ואני – יש לי בערך 3 תמונות כאלו . . אולי שתיים😥בעצם
קצת אחריי 6 בבוקר אנו מחנים את הרכב ליד מתקן בטחוני אי שם במרכז הארץ ואני תוהה היכן "אין מצלמה" למען אוכל להתפנות בפעם ה 8 או ה 9 בבוקר זה ואני מבין שאני דרוך ומתרגש וזה טוב לי שאני כן עם עצמי, ממוקד ונכון אלי קרב לקראת מרתון ת"א אותו רצתי רק אתמול, אבל כן, עברה שנה, וואלה, הזמן עף. אנו מתחבקים קצת לפני קו הזינוק עם ספורטאי הקבוצה – אורית ואיל – שרק לפני חודש וחצי עשו מרתון נהדר בטבריה ויוצאים לדרך. לא יודע, היה לי שקט, כמעט ולא היו מעודדים בדרך ונדמה היה שת"א רק הלכה לישון ושאשקרה הרחובות שוממים, שקטים ולא מגלים עניין של ממש בנו, הרצים. בכלל, בשנים עברו תמיד היו להקות רוק מגניבות כאלו, צעירות, בועטות שבסוף הסולו, הסולן אומר: "אימא תביא לי מים בבקשה . . .
"השנה, היה לי די שקט וכך, מצאתי את עצמי רץ 10 ק"מ בקצב הכי קל שיכולתי על מנת לחוש את המסלול ולהיות קשוב לפציעותיי המגוונות. לאחר 10 ק"מ חשתי טוב והתחלתי לרוץ מהר באזור ה 5 דק" לק"מ וכך חשתי היטב עד הק"מ ה30 וכן, ידעתי שאסור לי להיות יותר מדי זמן על המסלול – הרגליים שלי לא יעמדו בזה וכך, מצאתי את עצמי רץ מהר, נהנה ומבסוט עד, כאמור, נקודה זו בה התחלתי להרגיש פציעה ישנה ומוכרת בשריר התאומים "מרימה את ראשה". דוחף 2 כדורי מלח, 2 ג'לים, שותה המון מים ולא עובד לי ולא עובר. מנסה טיפה לשיר, הופך את הכובע – מנטרה שעובדת לי הרבה פעמים – ושום דבר, "גורנישט".
ק"מ 34 מגיע ואני מזהה שאני לא יכול להמשיך לרוץ ועוצר בפעם הראשונה בתחרות, מנסה לשחרר את השריר, מרים ראשי לשמיים וכלום, הולך עוד טיפה כאשר אני מזהה את הפייסר של 3:45 שע' הולך ומתרחק ממני ואני נעצר ממש בק"מ ה36 שם נקרית על דרכי חוויה מדהימה ובה השריר נתפס בצורה כזו שאתה לא יכול לעמוד על הרגליים יותר ואתה פשוט נופל כמו לולב מתחת לעמדת המים . . . וואלה – תראו איך זה נראה אצל טניסאית נפלאה שבחיי חשבתי עליה וזה נתן לי המון כוחות. אנשים מהקהל מסתכלים עליי ושואלים האם צריך עזרה ואני כמו מאפן – פתאום נהייתי ביישן – אומר שלא, "הכול בסדר" אבל אז אני מגלה שאני לא יכול לזוז ושהיתפסות השרירים מתחילה לטייל לי בגוף והמפשעה, השוקית ברגל השנייה, הצד ואני מזהה נקודה מוכרת לי: "על הקצה".
בדיוק אז מגיע המלאך שלי, לא מכיר אותו (המלאך נמצא – ממש מתרגש – ראו תוספת בסוף) בחור שנראה בריא כזה, ספורטאי בטוח ואני מזהה שכתוב לו על הגופייה "כפר ורדים" ואני מיד רוצה לשאול אותו האם הוא מכיר את גלעד שליט כמו שפעם כשהיינו ילדים, כל אחד מדימונה היינו שואלים האם הוא מכיר את יוסי בניון . . . ובדיוק אז אני נזכר שפגשתי לפחות 10 אנשים שאמרו שהיו עם בניון בכיתה . . . לא מצליח לדבר וצועק מכאב כאשר הוא מקפל לי את הרגל ואז מגיע גם חובש שאומר שאין בעיה להתפנות והאמבולנס פנוי למדי . . .לא רוצה אמבולנס, לא רוצה פינוי, רוצה להמשיך להתמודד והמלאך שלי להיום – תודה שוב בנאדם אם במקרה תקרא כתבה זו ואז אני שואל אותו אם אלך מכאן ועד הסוף האם אספיק להגיע עד ה cut off time וכפר ורדים אומר שזה גבולי. שניהם עוזרים לי לקום ומחזירים אותי למסלול, אני מדדה, גמור, מרגיש רע, הדופק פתאום קפץ לשמיים ורוב יכולותיי נלקחו ממני וטיפה באגרסיביות היום.
ק"מ 38 ואני עוצר בפעם ה 5 לערך, הדופק לא זורם ושריר התאומים שלי בכל זמן נתון מתחיל "לדבר" ולשדר לי אזהרות כאלו שאנו כבר מכירים אחד את השני 46 שנה ואני יודע שאתו לא כדאי לי להתעסק ועובר להליכה כל רבע שעה לערך, אחרת לא אחזיק מעמד. מעמיס על עצמי עוד ג'לים, עוד מים, מלא אנשים טובים באמצע הדרך זורקים מילת עידוד, ילדים נפלאים נותנים לך "כיף" בדרך ואתה מבין שאתה חייב לרוץ, אני רוצה לרוץ, רוצה את המדליה הזו, היום לא אוותר לעצמי, כך או אחרת אני מגיע לקו הסיום ואז כבר נכנסים לפארק הירקון ואני מזהה שאני איזה עשרים דקות אחרי 4 שעות ויודע שחייב לחתור ולהתמיד ולהגיע כבר לקו הסיום כאשר משתלבים במסלול עם אלו שרצו 5 ק"מ ומשם ידעתי כבר שלא אעצור יותר.
חוויה מופלאה ! בסיום עם פופלינגר
קו הסיום הוא קו מתוק ואני תוהה האם זה שטיח של צוקי, גיסי red carpet או שזה סתם שטיח ומה שלא יהיה אני חש מאושר, חש מנצח, מחייך, מבסוט, גאה . . . חיבוק לאורית ואיל, טיפה מתיחות וקדימה, המסע האינסופי אל עבר הרכב . . .
לא יודע למה, מלא אנשים שחסרים לי ליוו אותי היום במרתון: דודה שלי המדהימה, מירי, שהייתה חברה מדהימה, סבא שלי שהחזיר ציוד לפני שנה והיה אח וחבר ובכלל, מלא דברים של חברויות, נערות, שובבות ולא יודע, אולי אני טיפה מזדקן . . . אז לכל אלו ולכל האהובים, הספורטאים והאנשים הנפלאים שמקיפים אותי מוקדש השיר ואולי בכלל המאמר הזה; בבקשה אביב, הנה זה מגיע:
יום שלישי, צהריים, בין אימונים לקצת מנוחה כאשר מקבל ווטאפ מחבר יקר (רון) השואל אותי האם אני זה בתמונה ? כיוון שאם כך הדבר, אז הרי שהמלאך נמצא . . . ברור שזה אני, כן, וואו, מרגש. מודה לבחור המקסים הזה 100 פעם וכן, מודה, ממש מרגש להיזכר באותן 19 דקות בהן נתקעתי בק"מ ה 37 – בלעדיו כמובן שלא הייתי מגיע לקו הסיום . . . תודה רבה –
שתמיד יהיה לצידנו מישהו שנוכל להישען עליו, להיעזר בו, להאמין לו, לחבק אותו וכן, כמו במקרה זה גם מישהו שאתה לא מכיר אותו יכול לעשות זאת . . .כיף על התמונות וכן, הגענו אל המלאך: עופר יעקב, מאמן, כפר ורדים.
חוסן מנטאלי ברגעי אמת – מרתון ת"א 2016
בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת – כמובן, נכתב ללא עריכה – טעויות של א' או ע' ובכלל מוזמנים לכתוב אליי ואתקן.
הצטרפו אלינו בפייסבוק + וכן, חדש מבית "רצים עם אסף": קבוצת הליכה!
ערוץ יוטיוב
אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן
"רצים עם אסף" – קבוצת ריצה מוקדם בבוקר!
הולכים עם אסף / רצים עם אסף – העיקר תעשו !!! DOING 2023 ונחנו ממשיכים לרוץ, ללכת ולחגוג את החיים 😎😁
37 Comments
אסף אתה מעורר השראה
מי שמתמודד עם קושי מנצח אמיתי
הרבה יותר מזה שעושה שיא כי הוא בשיא היכולת
אני יכול לנגד שבזכות ההכנה שלך עשיתי היום 10 קמ בקלילות יחסית לגילי התקדם
נמשיך ביחד ליעד שלי
חצי מרתון במהלך 2016
חגיגת ה-60 שלי
איזה עבודה כיפית יש לי אה . . .שאנשים מיוחדים ונעימים כמוך בוחרים לרוץ אצלי.
תודה רבה חיימון ושבת שלום,
אסף
איש קשוח למראה עם נפש עדינה של משורר
כל הכבוד אסף חברי
תודה רבה מיכאל ידידי היקר;
שתהיה שבת נהדרת וכן, הרבה הצלחה בתפקיד החדש – ישן.
אסף
יקירי,
גוף ונפש מחוברים ולא סתם… היו לי הרבה רצים שמנטלית הייתי איתם היום ופיזית הכנתי וגם כאלו שהחלטנו שלא רצים למרות מחאתם בסוף הם הבינו למה..להחליט עבור ספורטאי לעצור לפעמים על מנת שהפעם הבאה תהיה טובה יותר זה לא קל לי ולו.
ושלחתי עם מיטב המקצועיות ואהבה למירוץ היום ..והחיוכים והתודות הגיעו ???
אבל אתה ישבת לי בראש בפינה מיוחדת כי ראיתי אתמול את הרצון האדיר לעשות את זה למרות כל המגבלות והטכניות..והרגשתי שלמרות שנפגשנו בדקה ה90 זוהי תחילתה של דרך…. ואתה עשית את זה ,בהכי טוב שלך למרות הכל וזה המון..
שהגוף שלנו מדבר אלינו אנחנו חייבים להיות קשובים אליו ואנחנו נהיה מוכנים למירוץ הבא ולהחזיר אותך לאימונים בזמן שלך ולפי מה שהגוף והראש יחליטו וכמובן הרגלים היפות שלך☺️???
אתה מקור להשארה עם לב ענק!
תודה רבה מיקול יקירה,
כן, להקשיב לגוף וללב וכן, לאנשיי מקצוע – כל אחד עם התחום שבו הוא מומחה.
תודה על עצותייך,
אסף
כתבת יפה.
מזדהה לגמרי עם הדברים.
תודה אח יקר; אחלה שבת, בריאות ושלווה.
אסף
אחי הגיבור
יפה כתבת אבל יפה יותר נלחמת, התמדת, ניצחת. כל הכבוד, שאפו
תודה אח; כן, עברנו דיי הרבה מהטירונות, אוהל בניצנים, חולות דאלווה, טיפה לבנון והרבה שטחים. כן.
משתדלים וברור, הניסיון שצוברים מהעבר משמש מצפן ומסמן המון אבני דרך מוכרות, יותר או פחות, להתמודדויות המגוונות עם החיים והתחרויות השונות.
אסף
ד"ש
אסף יה תותח כול הכבוד. כמו תמיד כשזה נגד כול הסיכויים אתה מתגלה בגדולתך. יישר כוח
תודה רבה אבסקר; תמיד כיף לשמוע דעתך ומודה לך על הרוח הגבית.
אחלה שבת
הספר המעשי כיצד להתמודד עם אתגרים של הטווח הארוך על אף הקשיים שבדרך.
שאפו!
תודה בנאדם וכן, אתה יודע, אחרי זה וברגע שיפסיקו לדאוב השרירים תישאר בעיקר העצמה, הנחישות והאמונה ביכולת שלנו כן להתגבר על המכשולים והאתגרים המגוונים שמזמנים לנו החיים בכל בוקר מחדש.
תודה יוחאי,
אסף
אלוף אתה . לא רק בהתמודדות. אלא גם בכתיבה. בכנות . ברגישות.
אה ואחלה שיר.
אם תאשר את התגובה כמובן (:
היי די. טי.
תמיד מאשר תגובות שלך גם כאשר הן עושות לי בעיות . . .
תמיד כשרואה תגובותייך, מחייך וזה יפה; את יודעת.
תודה על התגובה, כיף לקרוא אותך.
3 מילים,
אסף
איזה מלך אתה-מלך!!!?
העיקר עפתי על עצמי שקמתי בחמש וחצי לרוץ שישה ק"מ???
תקשיבי גברת; את עושה הדרך מדהימה; הלו . . . לי אין 5 ילדים לטפל בהם . . . אז כן, פרגני לעצמך וזה מדהים וכלל לא מובן מאליו לקום מוקדם בבוקר ולצאת לרוץ.
שאפו עלייך וברור שמוזמנת תמיד לרוץ אתנו.
שבת נהדרת,
אסף
כל הכבוד, אסף! הוכחת כח רצון ונחישות מרשימים!
מבין שזה נכתב במהירות, אז שני תיקוני כתיב: שמנטרים את פעולות הלב;
אלי קרב;
סליחה.
מה סליחה, המון תודה והמון הערכה על התיקון.
איך נלמד אם לא יתקנו אותנו.
יום נהדר עוזי וכן, תמיד תתקן אותי – בשיעורי לשון בבית הספר אף פעם לא הייתה לי מורה טובה והתרגום שלי מהראש לכתב הוא בעיקר אינטואיטיבי.
אסף
כל הכבוד חבר יקר תמשיך להנחיל לכל הסובבים אותך אהבת ספורט ושמחת חיים יישר כח
המון תודה אחשלי,
כן, אתה יודע ומכיר אותי – דרך חיים.
אסף
אסף היקר
אפשר להגיד שהרבה עברנו וכל הזמן הגעת אלי למטרת תיקון הגוף.
תיקנתי משהו אחד וקרה משהו אחר (אותם תאומים שקרסו עכשיו במרתון תל אביב עמדו איתן במרתון טבריה,אותו גיד אכילס שקרס בטבריה החזיק מעמד בת"א)
שנינו למדנו משהו
שהמטרה הסופית היא למצות את כל האפשרויות על מנת להגשים את המטרה(לפעמים זה מצליח ולפעמים זה לא וזה מה שהופך אותנו לבני אדם
מאוד מחמם את הלב לקרוא את הכתבה ומאוד מעודד להמשיך הלאה
אני בכל אופן אמשיך לעשות את המקסימום מבחינתי כדי להביא אותך ואת המתאמנים שלך מוכנים למרתון הבא
כי את המרתון הזה ניצחת!!!
מקסים אתה בנאדם וברור, מטפל נפלא.
הרבה תודה על הטיפול בקבוצה ובי; איזה כיף בסוף החודש מחנה אימון, שלווה, נופש אה . . .
יום נהדר,
אסף
אח שלי,
מלך אתה.
כתיבה כזו אפשרית רק עם הכנות, והאהבה האמיתיים שאתה רוכש לריצה, לקבוצה ולחברים.
אתה כולך דוגמא אישית!
אחללה שבוע.
היי אח,
מודה מיליון פעם; כבוד גדול נפל בחלקי לעסוק במה שאני אוהב וכנראה שזה מצליח, טפו טפו.
אסף
its nicer to ride a bicycle
היליארד אחי, גם וגם אתה יודע . . . וברור שאם הייתי רץ יותר על חשבון אהבתי לרכיבה התוצאה הייתה טובה יותר.
תודה,
אסף
כל הכבוד על סיום המרוץ למרות הקשיים והחוויות הלא פשוטות. בתור אחד שמאמין מאוד בחיבור של גוף ונפש אומר לך באהבה, קבל את הסימנים האלה כתמרור אזהרה למנוחה ככל שנדרש ולו רק בכדי לחזור במלוא הכוח וכמו שאתה אומר, קשוב לעצמך וליכולות שלך. באהבה
סגור, רשמתי בהמשך לשיחה שלנו.
תודה, עוד כמה שורות תשובה מסודרת, חחחח.
אסף
המאמן!
מחויבות והתמדה תעביר אותך דרך כל המכשולים בעבודה ו בחיים
בריאות וכוחות!
אהבה, הערכה ותודה דוקטור יקר.
אסף
אז עוד 2 מילים ספורטאים, חברים ואהובים: ראשית לכל, אלו הם חיי ולפני שאני מאמן אני גם אדם וכן, כידוע לכם, מאוד אוהב ספורט ומאוד מחובר לנפש ולגוף שלי ומכיר את מגבלותיי ואת הסיכונים והלחצים שאני מעמיד אותו. שנית, בתחרות מעין מרתון – בו הדופק שלי יחסית נוח – ואני לא שוחה בים או רוכב על אופניים הסיכון או הסכנה העיקרית הן היתפסות שרירים וזה, כאמור, סיכון שאני מכיר היטב.
ברור, כל אחד הוא יחיד ומיוחד ולכל אחד אמליץ לנהוג בצורה אחרת בהתאם לכושרו, אופיו ויכולתו המנטאליות והכללית וכן, תודה שוב לכל אותם אלו שדואגים לי ותודה על התייחסותכם ותגובותיכם.
אסף
אספי מדהים כל הכבוד!!!!
אין ספק שלמרות כל הקושי הסיפוק הגדול מפצה על הכל…
תמשיך בדרכך ותשמור על עצמך
נשיקות אלופה;
ד"ש חם בדרום ושמרו על הדגל גבוה.
אסף
אסף, כתבה מקסימה על נחישות ותעצומות נפשיות. נחישות, נחישות ועוד נחישות, זה מה שאני לוקח מהסיפור הזה. זה גם הקטר שמניע אותי…
אהבתי!!
מחייך, כן גבר, אתה יודע לוחמים, משתדלים, קצת ג'ודו, קצת אמונה, נחישות, אימונים כדרך חיים וכן, הבנה והפנמה שהרבה דברים בחיים פשוט לא באים בקלות . . .
תודה אהוד ידידי,
אסף