מרוץ כפר – סבא 2012 – זיו בלאלי ז"ל / אסף לב

מרוץ כפר – סבא

שנה של אימונים עם הקבוצה "רצים עם אסף" – קבוצת ריצה מוקדם בבוקר – התנקזו ליום מיוחד של תחרות. 12 חברי קבוצה אמיצים ומאומנים התייצבו על קו הזינוק לביצוע חימום קל בטרם נצא לדרך; מרוץ כפר – סבא! המשובח!

קבוצת ריצה כפר – סבא, זה בשבילכם . . . בדיוק 10 שנים אחריי אנו פותחים "קבוצת הליכה בכפר – סבא" רוב האימונים יוצאים מחוף הים, ימי חמישי 05:45 בשמחה

ספקטרום הרגשות של הספורטאים ובכלל זה שלי, נע בין חשש, לחץ, התרגשות ולעיתים קיצוניות אף לחרדה לבין תחושה של עילוי, גאווה, סיפוק והתרוממות רוח. כל זה, כאמור, תוך כשעתיים ברוטו בין החימום לסיומו של המרוץ. מרוץ כ"ס הנו מרוץ הבית; את המסלול רצתי כמה מאות פעמים ויחד עם זה תמיד הוא מצליח להפתיע אותך מחדש. או העלייה בבן יהודה, או העלייה בויצמן, אף פעם אתה לא יודע איך תגיע אליו ועד כמה הוא יאיר לך את פניו. לי, אישית, זהו מרוץ חשוב, כל שכן, מאז שהוקדש לבן העיר זיו בללי שנפל במלחמת לבנון השנייה ולמשפחתו הנעימה אשר מנציחה את  שמו בצורה מרגשת במספר אירועי ספורט. 

מטרת הריצה שלי הייתה לרדת מ 42 דקות, הרי בסימולציית הגשם בשבוע שעבר עמדתי יפה ביעד, רק מה, למסלול – אם התוכניות שלו – ולמזג האוויר יש את התוכניות שלהם וכבר בק"מ ה 4 הבנתי שזה לא הולך להיות קל והתוכנית שלי ושל אבי הקצין לרוץ בקצב קבוע של 4:12 לא תצלח. בק"מ ה 5 הדופק שלי נסק למעל 190 או אז הבנתי שאני הולך ונקלע לבעיה ובאותו הרגע ממש נפרדו דרכינו ומטרתי שונתה בהתאם להתפתחות זו והפכה ל: להגעה מעט אחריו… אחרי הכול, כמאמן (וזה תמיד על חשבון אימונים שלך) חסרים לי אימוני אינטרוולים – מישהו מכיר קבוצת ריצה נחמדה באזור כפר – סבא… ל ק"מ ה 8 ולעמדת המים הגעתי עם דופק 193 וכל הדרך אני משנן את המנטרה של "עד הבויה הבאה", עד הבית של ההורים שלי, עד בית העירייה, עד החנות של יניב הצלם, עד המאפייה, עד המכון של יוסי ברקוביץ' ועד לתופים הברזילאיים ועד לקו הסיום בו הכרוז ייקרא בשמי ובשם קבוצתי; בכלל, הקבוצה נותנת המון כוח – אתה אף פעם לא בודד, גם כשאתה לבד.

קבוצת ריצה בכפר – סבא: "רצים עם אסף"

באזור בית העירייה, מזהה דופק המתקרב לאזור ה 200 ומחליט שהשעון לא בסדר ומפסיק להסתכל בו, אבי עדיין כ 5 שניות ממני ואני מתקרב לשארית כוחותיי, חייב להמשיך לדחוף את העגלה הזו, חייב לסיים טוב; הרי כל המאמץ האדיר של הקילומטרים הראשונים יירד לטימיון אם לא אגרד את שארית כוחותיי. מתחיל לשנות את תנועות הגוף, להזדקף, לפתוח את בית החזה, לשחק עם האצבעות ברגליים, לאגרף ולשחרר את הידיים ובמקביל לחייך. לא ברור איך, אבל החיוך נושא אותך קדימה, נותן לך כוח, אנרגיה טובה. מתחיל לשמוע את הכרוז קורא בשמות המגיעים לקו הסיום ומבין שגם היום נעמוד במשימה, אך לא בהכרח במטרת הזמן. בסדר, לא נורא, עצמי עונה לי בהגיענו, מקבל בקבוק מים מאבי, לחיצת יד ומתחיל לרדת למטה אל עבר הספורטאים מהקבוצה; מגיעים אחד אחר האחר, חלקם שמחים יותר, חלקם שמחים פחות, אך כולם כאחד, עמדו במטרת העל – סיום עם חיוך את המרוץ. זהו, מסיימים עוד יום של חווית ספורט טובה, יש לי לשטוף המון כלים בבית ולהתחיל להתארגן על המשך השבת…

 לבסוף,

 ברצוני להודות בשמי ובשם קבוצתי למשפחת בללי, תודה לכל תושבי העיר ולעומד בראשה, מר יהודה בן חמו על הפקה נפלאה וכן, תודה לכל אותם ספורטאים נפלאים אשר עומלים בכל יום מחדש בעבור ימים מעין אלו. מרוץ כ"ס, היה נהדר, ניפגש כאן בדיוק בשנה הבאה.

בברכת הספורט והאנרגיה הטובה,

 אסף לב – מקים ומאמן קבוצות ריצה בכפר – סבא

"רצים עם אסף לב" – קבוצת ריצה מוקדם בבוקר