ספורט, מוסיקה, רגישות ומקצוענות / אסף לב

ספורט, מוסיקה, רגישות ומקצוענות; אסף לב

היום אדבר ואכתוב לכם על משהו שאינו בהכרח ספורט מובהק; נכון, הרקע, התשוקה ונקודת הבסיס יהיו מעולם הספורט ועם זאת, אכתוב בכלל על מוסיקה – אהבתי השנייה ולעתים הראשונה.

ההופעה החיה הזו של ה Foo fighters באצטדיון וומבלי בפני 86 אלף איש ! הגיעה אלי דיי במקרה ופגשה אותי פעמיים בחיי.

בפעם הראשונה, במסגרת עבודתי כמאמן מנטלי עם שחקן כדורסל מקצועני ובה פירט זה בפניי את הדינמיקה, המתחים והלחצים הנוצרים בהתהוות הקבוצה, בתפקודה וביחסים הנרקמים בין חבריה – במגרש ומחוצה לו וכך, מצאתי עצמי (בהמלצתו ואני מודה לו מאוד על כך) צופה בהכנות חברי הלהקה למופע כפי שעלה במסגרת תוכניות הדוקו המופלאות באחד הערוצים המסחריים. הפעם השנייה בה נתקלתי בהופעה מדהימה זו הייתה כאשר החלטתי שאני רוצה ללמוד לתופף ובהמלצת איש יקר אחר הגעתי להופעה זו וללהקה זו בהם התחוור לי כי שני כוכבי הלהקה – הסולן דייב גרוהל והמתופף בפועל טיילור הוקינס – שניהם נחשבים למתופפים הטובים ביותר שפועלים כיום, קולטים ? נניח שאתה בלם בברצלונה והמאמן אומר לך שמסי או נאיימר פצועים היום ואתה צריך לשחק כחלוץ כנף ואתה מסיים את המשחק עם 2 בישולים ושער. . . רוצה לומר וגרוהל אומר זאת יפה ממני ובתרגום חופשי: כל אחד מחברי הלהקה יכול לנגן סולו כמעט על כל כלי, רק יש כאלה שיעשו זאת עוד טוב יותר.

אגב, אותו ספורטאי ואנוכי, עבדנו על שינויים ושני מעברים אותם חווה ברמות שונות במהלך הקריירה שלו; האחד, מעבר בין קבוצות ודינמיקה בכל קבוצה והשני מעבר בין תפקידים – מרכז לחצי פינה וכן, אלו מכם שרוצים לראות את גרוהל בגלגולו הראשון כמתופף בלבד מוזמנים לראות בחור שקט ויפה – כמעט מופנם – המופיע עם להקת נירוונה במופע האנפלאגד הנדיר ב MTV לא הרבה זמן לפני שקורט קוביין החזיר ציוד. בכלל, שינויים הינם חלק חשוב ומתמיד בחיינו ולטעמי, רוב השינויים הינם שינויים לטובה ואל לנו לפחד מהם.

מה שתפס אותי בהופעה זו כמו גם בסרט התיעודי המופלא שנעשה על ההכנות להופעה זו והרבה מעבר לקצב ולמוסיקה זה המקצועיות, המקצוענות וחוסר הפשרות שהחברים מגלים בעבור רמת הביצוע; עד שהביצוע לא מיטבי לא יוצא צליל מהאולפן ובמילים אחרות – אני מקצוען ! אני מחוייב לקהל שלי (גם על כיסא גלגלים – מתוך ההופעה שהייתי בה בפולין), לאלו שהולכים אחריי, אולם בראש ובראשונה אני מחוייב לעצמי ולמה שאני אמור להוציא מעצמי ! יותר מזה, רוב להקות הרוק סובלות, על פי רוב, "מרמת סימום" כזו או אחרת של חבריהם – אופי העבודה, מסעות בעולם ובכלל, כנראה, צורך מסוים ב"להביא עצמך" מול כמות כזו של אנשים ובכזו אנרגיה עושים משהו ואכן, בסרט מראים את אחד החברים "חצי מת" לאחר שלקח מנת יתר ועם זאת רמת הביצוע והמחוייבות אינם ניתנים לתיאור גם בפעם ה 4 ו  ה 5 בה אני צופה בהופעה זו במלואה. נכון, המילה הדומיננטית בה היא Fuck וגרוהל לא אחת תוקע גרפס – סלחו לי – במיקרופון מול כמעט 100 אלף איש ושוב ובדיוק אז זה קורה: לאחר 1:33 שעות זה קורה והוא פשוט בוכה ! כן, גרוהל המוחצן, הקפדן שלא עושה חשבון להרבה דברים פשוט מוריד את הראש לכדי רגע מזוקק אחד בו הוא מרשה לעצמו לחזור למקום כה טהור, אמיתי וכן ופשוט לבכות; מייד לאחר מכן עולה לבמה ג'ימי פייג' (לד זפלין) וגרונל והוקינס פשוט מחליפים תפקידים לביצוע נדיר של לד זפלין – אומנות, קונצרט, גאונות ! 

גרוהל מפלרטט עם הקהל לביצוע נדיר של "Times Like These"

באנגלית, אגב (בעברית לא מצאתי ביטוי הולם כזה ל"מחויבות לביצוע") זה נקרא: Commitment to perform וזה כהיקש לעולם הספורט – גלישת גלים למשל – מהווה את הבסיס, את המרכיב הראשוני לניקוד הביצוע של הגולש בגל נתון: מחויבתו לביצוע, ל"הופעה".

הרגע הקסום הזה בעיני, כאדם וכמטפל נוכח הכנות, האותנטיות של הסופרסטאר "להודות" במה שעובר עליו מהווה בעיני רגע קסום, רגע נשגב שגם בעבור זה, הייתי "מת להיות שם". נכון, יהיו כאלה מכם שייזכרו בסופרסטאר אחר ש"ברגע אמת" חזר להתנהגות ילדותית מופרעת וקיצונית וכן, זה חלק מהקסם ומהעבודה של האימון והליווי המנטלי – כן, לואיס סוארס (נבחרת אורוגאווי וכוכב בינלאומי גדול) במונדיאל האחרון עת נשך ספורטאי מקבוצה יריבה. כן, ההופעה, רמת הביצוע מול קהל רב, מול עניין גדול והד תקשורתי נרחב, אינם דומים כלל למה שקורה באולפן חזרות ביתי או באימון קבוצה במתקן שלה, מפואר ככל שיהיה.

לאחר 1:45 שעות של הופעה נושא גרונל את "נאום ה Fuck" שבשמיעה 1 נשמע קיצוני ולא שפוי ובשמיעה 2 ו 3 וכמובן כהכנה לשיר נדיר ומשמעותי מקבל לפתע פרשנות אחרת לגמרי. רוצה לומר, הופעה כזו והתפרקות של מתח כזה מגיע לאחר שנים על גבי שנים של אימונים, חזרות והופעות ובדיוק כפי ששחקן או אתלט מכינים עצמם לאולימפידה או לאליפות עולם וכאמור, אם צירוף כזה של כישרון והשקעה – הופעה – באים לידי ביטוי בקללה, יריקה או כל הבעת תחושה / פורקן בדרך זו הרי שזה מקובל עליי וכן, "צפוף ומתוח" מאוד בצמרת, בפיק של עולם הספורט, המוזיקה, אהבת הקהל והביצוע הנשגב, המרטיט ! תשוקה עזה אמרנו: "ברוכים הבאים ליום הדפוק הגדול ביותר בכל חיי . . ." כפתיח לנאום.

לסיכום,

"הממשקים" בין עולם הספורט, עולם המוזיקה ובכלל עולמינו הפנימי – בכל הקשור בהופעה מול קהל (ואיך שלא נסתכל על זה רובינו "מופיעים", עובדים מול קהל) הנה גבוהה וניתנת לחיזוי, ניבוי והחשוב מזה, לשדרוג ולשיפור כמעט בכל שלב של תהליך התפתחותנו הכמעט מתמיד. המקצועיות והמקצוענות הנרכשים עם השנים ובמקביל לגילוי הרגשות ואף הרגשנות ייקבעו רבות, אם אנו כקהל, נרצה לשלם ממיטב כספינו על מנת לראות ולחוות מופע מעין זה. 

אני, אישית, מאוד נהניתי וכן, אם תרצו ותמצאו לנכון לבחון עצמכם, לשפר תהליכים מסוימים בחייכם – אושר, בטחון עצמי, שיפור איכות השינה, הפסקת עישון, הורדה במשקל ובכלל – אשמח לעזור לכם לקחת חלק בכך; אימון מנטאלי זה עובד וזה הנייד שלי 8993137 – 052, תרגישו חופשי ובכיף.

אסף לב: מאמן ריצה בכפר – סבא

אשמח לשיתופים בפייסבוק – אסף לב – קבוצות ריצה ואימון מנטאלי 

בערוץ היוטיוב – המון סרטוני ספורט ומוטיבציה

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

הרצאת אנרגיה ודיוק: אסף לב