מרוץ פתיחת עונת ליגת 'מיזונו' / אסף לב

קביעת יעדים, חתירה עקבית ומתמשכת לעמידה בהם עושה את ההבדל, מסמנת את הדרך, כמו גם, הקשיים לעמידה במטרה הכללית, מטרת סך כל המאמצים המושקעים. 

חוזר ממרוץ פתיחת העונה של ליגת מיזונו בפארק הירקון, מרוץ של 5 ק"מ, מרוץ בו אתה "על הקצה" מתחילתו ועד סופו, מרוץ בו גם בק"מ ה 4 קופצות לך מחשבות של: "אולי להאט את הקצב, אולי בכלל לעצור . . ." אבל לא, אנו נלחמים, אנו אנשים חזקים, עד הסוף, עד הקצה להשלמת המטרה של ירידה מ 20 דקות במרוץ פתיחת העונה.

טרם הזינוק עם דובב מרילטיימינג:

דובב – רילטיימינג

אתמול בלילה (בערב) הלכתי לישון בשעה 20:30, ידעתי שאזדקק לכל טיפת אנרגיה בגוף על מנת לעמוד ביעד שהצבתי לי. עם שחר התעוררתי לביצוע "מתיחות יום תחרות" בידיעה מובהקת שזה מה שיעשה עבורי את ההבדל. קצת שכיבות סמיכה, מתיחות על כדור וכפיפות בטן "מעירים לי את הגוף כמו אספרסו כפול בחצות היום". כשעה בטרם יריית הפתיחה מגיע לנקודת הזינוק ולומד את המסלול ומחפש בו את נקודות הקושי, כמו גם, את הנקודות בהם אוכל לקצץ מהשעון . . . יריית הזינוק מעיפה אותי קדימה ואני יודע שאני חייב "להרוויח זמן" עכשיו על מנת שכמאמר הסרט "21 גרם" – נשמתי תיקח אותי בבטחה אל קו הסיום בהתאם ליעד שנקבע. נגטיב ספליט (לרוץ את החצי השני של המרוץ מהר יותר מזה שרצת את חציו הראשון – אגב, רוב שיאי העולם נקבעו כך) אגב 2, אישית, לא עובד עבורי במרחקים קצרים אלו – אם אני לא "מסתער" מההתחלה, אני לא מצליח "להעיר" את עצמי בהמשך.

ובכן, מסתער, עף קדימה בפחות מ 4 דקות לקילומטר ובנקודת הביקורת שלי בק"מ ה 2 אני מבין שאם אמשיך כך ואפילו אם אאבד קצת מהמהירות, עדיין אעמוד ביעד. הק"מ ה 3 מגיע ועמו המשבר הצפוי כאשר הדופק שלי נוסק לגבהים של גיל 20 נאמר בהתאם לנוסחת הממוצע של דופק מקסימאלי . . . מתחיל לשכנע את עצמי שכל המאמצים של תחילת העונה יירדו לטמיון אם לא אלחץ כרגע על הדוושה / על הראש שלי שיתרגם את המאמצים לשלד, למערכת השרירים ובכלל זה ואולי אף בראש ובראשונה ללב. מתרגל מנטרות אלו ובמקביל מתחיל להזיז כל חלק פריפריאלי בגוף על מנת להזרים עוד חמצן למקומות המשוועים אליו.

מלא שנים אחריי . . . אנו עוד כאן: קבוצת ריצה למתקדמים בכפר – סבא

הק"מ ה 4 מגיע לאטו ואני רואה "את הקצה" מתקרב אלי ואני מחפש דרכים נוספות להתמודד עם הקושי ומצב "הדחק" של הגוף שאליו הוא ואני מגיעים. מתחיל לחשוב על דברים שונים לגמרי, עושה משחקי שחמט עם הראש ולפיהם, אנו בכלל בבית – קפה והמלצרית שואלת אותי האם אני רוצה קפה גדול או קטן ואני עונה לה שאני רוצה בכוס חד פעמית בכלל. כך, אני מגיע לכדי 800 מטר מהסיום ואני מבין שיצאנו גם ממשבר זה ויש מטרה נוספת, מרכזית, אליה ובה אנסה לגעת היום: "מיצוי עצמי" ! לא רוצה לחזור הביתה ללא ההרגשה שנתתי הכול על מנת לעמוד ביעד, להתקרב עוד אל עבר הגשמת המטרה בעטייה אני מבצע אימונים אלו בכל התקופה האחרונה.

הגוף והראש, כמו סוס ממושמע במערב הפרוע מגיבים היטב ואני חוזר לרוץ את הקילומטר האחרון בקצב מצוין, בקצב הנכון. מגיע לקו הסיום בדופק שקרוב ל 3 ספרות, מסתכל על השעון הגדול לאחר כ 20 שניות ורואה שהוא עדיין לא נושק ל 20 דקות, וואלה.

שופך על עצמי מים, הולך כ 30 מטרים ומתחיל בתהליך של "נחיתה" והרגעת המערכות. לוקח למערכת יותר זמן מהרגיל להתאושש, אך ההרגשה הכללית נפלאה, כך צריך לפתוח את העונה. ניגש ללוח התוצאות (לא כדי למצוא לי המראה . . מאיר אריאל), אלא כדי לדעת את מקומי ביחס לשאר המשתתפים . . .וואלה, פודיום – מקום שני, זמן רשמי: 19:36 דקות, תענוג.

תודה, תודה רבה לכל הספורטאים ולכל האנשים שמבינים עד כמה ספורט מחייה, משמח ונותן כוחות למחר טוב יותר. תמונת הסיום . . . כ 10 שנים אחריי ואני עדיין כאן וברור – מודה על כל רגע של ספורט, חברים וברור – הגשמה עצמית

בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת,

אסף לב – "רצים עם אסף" – קבוצת ריצה למתקדמים בכפר – סבא

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב

ויש גם אינסטוש מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

פודיום מרוץ ירוחם 5 קמ פחות מ 20 דקות