תיכף מסתיים לו השבוע, מחר פילאטיס ותיכף יוצאים לסופ"ש ארוך אשר "נופל" על יום ראשון וכמובן, לגישתי חייבים לקדם את החוק ולפיו לא נעבוד בימי ראשון ובדרך זו נהדק או ננסה לתקן ולשפר את קשרי המשפחה והזמן המשותף שנדמה שהולך ומצטמצם אם או "בגלל" אמצעי המדיה השונים השוטפים אותנו. אני עומל על הניוז והצלחתי למצוא בו קצת תרבות אשר חשוב לי לטפח. אז טיפה לפני הספורט והדברים שלנו, קחו קצת, אם תרצו, זה לא חובה . . . Sports as a life motivator
ניוז שבועי – בבקשה:
ספר משובח, שיר – קליפ, מוסיקה, ספרות, קולנוע ותרבות זו ההשראה – שפה, הווי, שלנו !
הספר תופס אותי בתקופה שבה חדוות הקריאה חזרה אליי ואני מוצא עצמי מפנה יותר ויותר מקום על מנת לקרוא; התחום החדש בו אני מתמחה של אימון נערים על הספקטרום האוטיסטי ובתוך שכך מלווה אותם באימון אישי ובתהליכים של העצמה והקניית כישורי חיים, ממלאים את לבי ורגשותיי בתחושות נהדרות;
בכלל, המלחמה על הזמן הפנוי לפעילות אחרות, ביתיות שבין טלביזיה (מזמן אין לי), פייסבוק (מצמצם זמני שם), אינסטגרם (דווקא נחמד מדי כמה שעות) ומחשב (כ 50 הרוגים ביום של התפרעויות על הגדר בדרום ושגרירות אמריקה בישראל מועברת לירושלים), חייבת לתת יתרון מסוים לספרים אשר בצר לי "העולם המודפס" הולך ומתקשה לעמוד בתחרות מול זה האלקטרוני – אפילו המגזין של יו הפנר חדל מלפרסם . . .
כך אני מוצא עצמי אל מול ספר קסום זה – גיבורו, יתום מאם עם אב בעל יכולת רגשית מוגבלת מספר לנו על ירושלים של שנות ה 50 של המאה הקודמת, קצת אחריי הקמת המדינה, הצנע, מפא"י, בן – גוריון, "השכנים שמציקים" ומיזוג הגלויות המוזר של היהודים שנתקבצו ממקומות שונים בעולם ושבו לאחר כ 2000 שנה הביתה, ירושלים. הכתיבה השנונה, ההומוריסטית של אמנון דנקנר לא הייתה מוכרת לי והיכרותי עמו נסבה בעיקר סביב "פופוליטיקה" והצעקות הרמות שהיו סביבה. להפתעתי כי רבה גיליתי איש מצחיק מאוד המיטיב לתאר את התחושות, הכמיהה לאהבה וההסתגלות לכאב, לקשיים ולניסיונות להיטיב עם "המצב". הדמות המתוארת של "הדודה" היא קסומה שכן, למעשה, זה, כבר מגלה לכם, גבר הנהנה מסיבות שונות להתלבש ולהתנהג כ . . כן, אישה.
לא יודע אם פעם היה כיף יותר, פשוט יותר או מעניין יותר, טוב לי היום בדיוק היכן שאני נמצא ובכל זאת, לקרוא ספר שכזה על "הימים שהיו", על המותגים של פעם, על השפה (יידיש שתיכף נעלמת) והתרבות מעוררים מחשבות נוגות על המון דברים שחלקם כמובן נוגעים גם לעתיד אותו אנו מציירים בכל יום מחדש ולעתים נדמה לי שרק בנושא אחד אנו תקועים ולא נרשמת בו כל התקדמות ועל כך אני מצר ועל כך דיברתי כבר עת אני קורא אל מול המחשב . . . תיהנו, מומלץ, תודה לפופ על ההמלצה.
עוד קצת –
אחד תיכף חוגג 70 ונחשב לאחד המוזיקאים המוערכים ביותר ובאותה נשימה הפחות מוכרים לקהל והשני – אריק קלפטון אשר נאמר לי שיש עליו סרט נהדר בפסטיבל דוק אביב; ביחד הם שרים על זה שהם מתקשים למצוא את הדרך הביתה באחד הביצועים האהובים עליי. אז כל אחד עם הבית שלו, השלווה שלו וברוח הספר האישי למקומות שהם רק שלו – למשל, "בית הכיסא" שלו.
על סטיבי ווינווד מתוך תוכניתו המצוינת של גיל מטוס ב fm 88
אנרגיה טובה,
אסף לב – הרצאות על אורח חיים בריא ואנרגטי – Sports as a life motivator
מאמן מנטאלי לספורטאים, מאמן טריאתלון
Mental coach
Triathlon coach
אתר מונגש
אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.
סייגי נגישות
למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר
רכיב נגישות
באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.
3 Comments
כרגיל כשאני קורא את הניוז או כל דבר אחר שאתה כותב, יש מין תחושה כזו של להיות שם בסיטואציה. משורר סופר שכמוך.
גם הטור בחיים אחרים מדבר לעניין ובול בזמן. אחלה המלצה על אריק והשיר. אכן מעמודי התווך. חיבוק
תענוג ותודה דוק חבר יקר,
אסף
פשוט נהדר נהנתי מכל רגע של קריאה.
אשמח גם לצפות בסרטון בנושא!
אסתר אברהם – דלתות כניסה מעוצבות