אימון מנטאלי לספורטאים – כנס, שיח ועדכונים / אסף לב

אימון מנטאלי לספורטאים – כדורגלנים, כדורסלנים, טניסאים, שחיינים ובכלל, כל מי שרוצה (חושק!) להיות ספורטאי עילית, מצליחן, מצטיין בתחומו – הגעתם למקום הנכון ואני מקווה שגם למאמן הנכון 😉, להלן – קצת על עבודתי:

חזרתי לעסוק באחד הדברים שאני הכי אוהב לעסוק – להעביר ידע, שמחה, אושר ואנרגיה הלאה . . .דרך הרגליים (ריצה) ודרך הרצאת אנרגיה ומיקוד לעסקים וחברות: ספורט כמניע אנרגטי לחיים"! זה שמה של הרצאתי ה"רצה" כבר מעל עשור. אז מה קורה חברים ? ? ? 

הכי כיף ללמוד וברור, מכל מלמדי השכלתי אך מתלמידי יותר – זוכרים ? כל כך כיף ונעים להיפגש עם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה ולשמוע על גישות חדשניות, תורות מעודכנות ובכלל, לקשקש ואפילו להתחבק עם קולגות למקצוע שיש ונדמה שממש תופס אחיזה, הן בעולם הספורטיבי – תחרותי והן בעולם ה"סמי ספורטיבי" (כמעט כולם עושים היום סוג מסוים של ספורט או לפחות התחילו לדבר על כך שתיכף מתחילים . . .) וזה שאינו תחרותי גרידא.

שאפו ענק לגברת, דוקטור אלן כ"ץ, ראש "ספורטדוק" על הפקת האירוע המרשים והבאת פיגורה רצינית כמו הפסיכולוגית של קבוצת ברצלונה, הגברת אינמה פודג'. אגב, כל הנאמר מכאן ועד סוף הפוסט זה לגמרי פרשנות שלי, אישית, לכל מה שנאמר בכנס המרשים בו נטלנו חלק הבוקר – צהריים שנערך בסינמטק תל – אביב. ד"ר אלן כץ מציגה את נושאי ההרצאות עם שקף המייצג נאמנה חלק מהותי בכל הקשור בליווי ובאימון המנטאלי – איך אני רואה את עצמי וכיצד אני תופס את הצורה בה הסביבה רואה אותי.

עוד דיברה ד"ר אלן על חשיבות העבודה המנטאלית עם ספורטאים בגיל צעיר ונתנה דוגמא עת ביקרה לראשונה בקבוצת ברצלונה אותה אימן בזמנו פרנק רייקארד, כוכבה היה רונאלדיניו ושיחק בה בחור צעיר, ישראלי, בן 10 – שמו היה גיא אסולין והוא סומן כבר אז "כדבר הבא" – בפועל, כידוע לנו, דברים לא הסתדרו כפי שקווה, כפי שאולי יכלו הדברים להיות. עוד, נבחנה שוב השאלה על יכולת הביטוי של שחקנים מסוימים באימונים וחוסר יכולתם לתרגם זאת למשחק, לרגעי האמת ל money time – הכלים להתמודד עם לחצים, תחושות, רגשות ופחדים שמלווה כל סיטואציה בעלת פוטנציאל ליצור מצב של "דחק" דומים אם כן, הן בעולם הספורטיבי והן בעולם שמחוצה לו, בחיים הרגילים….כאשר, האתגר הגדול הוא: להוביל אנשים ! להנהיג !

אחר, עלה לבמה אחד המרצים הטובים ביותר ששמעתי, הלא הוא ארנון יאיר אשר בדרכו במיוחדת, הצנועה והמשכנעת העלה אנקדוטות שונות בתחום ולפיהם, הגורם המרכזי שמושך אנשים כה רבים לעיסוק בספורט (השדה הפופולרי בעולם – יותר אנשים מתעניינים וצופים בו מאשר במדע, פילוסופיה, תרבות, אומנות ואחר) הוא מגוון הרגשות, התחושות ועוצמתן עבור כל אחד ואחת מאתנו. כך, נוצר מצב בו רק 3 ועד 5 אחוז (מחקרים מהעולם וללא קשר לישראל ולגיוס ל צ.ה.ל) מהצעירים העוסקים בספורט פורשים ממנו לקראת גיל 18, שכן, החוויה הרגשית שוחקת, גובה מחיר ורק מתי מעט, כאמור, שורדים אותו  ! שימו לב לסרטון מקסים ומעורר השראה זה על יחסי סמכות ובמידה מסוימת "אבהות" המהווים נדבך מרכזי בעבודה ובהצלחה ביחסי מאמן – מאומן. עוד, נסו גם לתת את הדעת על הכבוד וההערכה בין המאמן לספורטאיו ודרך ההתמודדות עם פחדים (גם של המאמן למעשה), חששות ותהיות לגביי היכולת שלהם אל מול יכולת הצד שמנגד, הקבוצה האחרת:

כן, נסו להתעלם מאיכות הסרטון הירודה ולקת את המסרים והעוצמה שבהם בין המאמן הראשי לשחקניו הבולטים (קפטן):

https://www.youtube.com/watch?v=LzviXcUXbQI

עוד דיבר ארנון על מנהיגות בהקשר של מאמנים: דרך מאמן בינוני אשר מבחינת שחקניו הוא "מעביר אימון", דרך מאמן טוב אשר "מסביר את האימון" ועד מאמן מעולה זה הגורם לשחקניו "לחשוב, להשתפר" ולבסוף, מאמן מושלם, זה "המעורר השראה" בקרב ספורטאיו ומביא אותם לביצוע מיטבי ולאורך זמן ! אז, הוסיף ארנון אלמנט מרכזי, לפחות בעיני, באופן העברת התקשורת, כלומר ב"מוסיקה" של הדברים – אפקט רגשי, לעומת "מילים" בהם האפקט הוא שכלי יותר ואומר, לדבר לכל שחקן בצורה שתעבוד עבורו, שהרי כל אחד הוא יחיד ומיוחד ! ליצור ולחדד את האבחנה בין "מה" ו"איך" לכל פרט העוזר לתלכיד הקבוצתי להגיע לביצוע המיטבי.

זמן טוב לשיר, תקשיבו למוסיקה – תנו לה "לדבר":  

כן, ניק קייב הוא אחד שיודע דבר או שניים על מוסיקה ואיך "לתת לה לדבר, להתבטא"

ארנון המשיך דרך מתן המשוב המעצים לספורטאים (פסיכולוגיה חיובית), כאשר הדגשים המושמים שם הם על: התייחסות אישית אל מול הקבוצה, דגש על שימוש בשאלות – חשוב מאוד להעלאת המודעות ולבסוף, כל הזמן לבצע "ריפריימינג" – לראות מציאות מזווית אחרת, קצת שונה, פתוחה ואפילו יצירתית. דוגמא לביצוע ריפריימינג: קבוצת כדורסל ברגעי ההכרעה, כל שחקן בורח מלקיחת אחריות וכל אחד רק מוסר, נפטר מהכדור עד אשר שחקן אחד לוקח אחריות, חודר לסל, מקבל 2 זריקות עונשין כאשר קבוצתו בפיגור של נקודה בלבד, 2 שניות לסיום ואותו שחקן, מה לעשות, מחטיא את שתי הזריקות . . . ריפריימינג מוצלח לסיטואציה זו, תהיה בדרך של מאמן האוסף את שחקניו ובמקום לגעור בשחקן למה הוא לא מתאמן יותר על זריקות עונשין, לשבח אותו על כך שהיה "הגבר היחיד על המגרש" שלא פחד לקחת אחריות ברגעי ההכרעה – היום זה לא הצליח, במשחק הבא זה יצליח.

הרצאה נוספת, כאמור, הייתה של פסיכולוגית הספורט של ברצלונה, הגב' אינמה פודג' אשר דנה בתפקוד מיטבי של קבוצה, דרך כל שחקן ושחקן עד לרמת האגודה. כך למשל, דנה זו "במרחק" עמו יש לעבוד עם כל שחקן ושחקן – מהי הקירבה, כמו גם הריחוק הרצוי בין המאמן המקצועי לבין השחקן – האדם וזאת, תוך שימת הדגש על כך שיחסי הסמכות הינם בין המאמן המקצועי – המחליט – לבין השחקן, כאשר המאמן המנטאלי מהווה עזר כנגדו של המאמן בהתמודדות עם הכוכבים, גחמותיהם וכפועל יוצא של כך: עם כוכב, עם שחקן יוצא מהכלל, אינך יכול לעבוד בצורה עמה אתה עובד עם כלל הקבוצה; ברגע האמת, נלך אליו והמון מעתיד המועדון, הקבוצה יהיה תלוי בו וביכולותיו לעמוד בלחץ. עוד, העלתה זו נתון מרשים על ברצלונה ולפי דבריה, על פי רוב שחקן אשר נפצע, הקבוצה ממהרת להחתים אותו על חוזה מחודש; זאת, על מנת להביע את הערכתה אליו, על המאמץ שהשקיע, על מנת לזרז חזרתו וביטחונו ולא פחות חשוב מכך, למען אלו על המגרש יראו את מחויבות המועדון לשחקנים הפצועים שלה ויקבלו עוד מוטיבאציה, אמון וכבוד והערכה למועדון – לבית. מרשים למדי לא ?

וכן, חשוב לשים לב שגם בהיבט הכלכלי בטווח הבינוני והארוך, על פי רוב זו החלטה נבונה, אתית ואנושית מהרמה הגבוהה ביותר התורמת לכל צד להגיע לביצוע שיא: גופני ומנטאלי. בהקשר זה, נתנה אינמה דוגמא מאלפת של מטפסי הרים אשר עמלים במשך זמן רב לכבוש פסגות נשגבות, כאלו של למעלה מ 8,000 מטר והנה, עם ההגעה לפסגה, הם מצטלמים, אולי תוקעים דגל ומיד מתחילים את הדרך חזרה; זאת, נוכח הסכנות, הרוחות ומיעוט החמצן בפסגה. המעניין והיפה באנקדוטה זו הוא העניין המורכב שבדרך חזרה – הירידה מהפיסגה – דווקא שם חווים המטפסים משברים וקשיים: פיזיים ונפשיים ודווקא שם הסיכון לא אחת גבוה יותר; בדיוק זה הדין עם קבוצות מצליחות כדוגמת ברצלונה או אפילו מכבי ת"א בכדורסל המשנות סגלים והרכבים גם ולעתים במיוחד לאחר עונות שיא. (תודה לאריק אופיר על אזכור עניין זה מתוך ההרצאה).

עוד, דיברה ובצורה מרשימה מאוד על הרצון הכנה, האמיתי והממשי של כל ספורטאי ובכל רמה (באופן מרשים מאוד, אגב, לא הזכירה שמות למרות שאלות מהקהל) לדבר על מה שמציק לו. הרעיון: לדבר עם הספורטאי, כל אחד ובכל רמה, מעמד, מועדון ואגודה רוצה שיחבקו אותו קצת, שיאהבו אותו קצת ושבאמת, אבל באמת יהיו אמפתיים, כנים וחמים לגביו.

את הרצאתה סיימה הגברת בהומור לא אופייני להרצאתה ולפיה; "על מה שמעניין בעבודתה אין היא יכולה לדבר ואת מה שפחות מעניין בעבודתה הרי לא נרצה לשמוע . . ." דיסקרטיות מלאה אל מול הספורטאי וניסיון אמיתי וכנה להעניק לו את התחושה הטובה, הבטוחה והכנה ביותר על מנת להביאו לשיאו; לשמר ככל שניתן על שיא זה וכמובן, לשמור על חדוות משחקו ותשוקתו לספורט ובכלל זה, אורח חייו ושאר האלמנטים העושים אותו מאושר יותר מחלקו בקבוצה, באגודה, במועדון, בעולם.

מקווה שנהניתם לקרוא כשם שאני נהניתי לכתוב,

אנרגיה טובה לכולנו.

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב

אסף לב: אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

הרצאת אנרגיה ומיקוד לעסקים וחברות – אסף לב