חידוד עצמי וכללי / אסף לב

אימון מנטאלי – חידוד עצמי וכללי

מלא זמן כבר שלא כתבתי, היה חסר לי אולם לא מצאתי לכך "פניות" נוכח "מטלות החיים" והנה, התפנה לי זמן . . יותר נכון לומר, הזמנתי לי "דילול משימות והתחייבויות" זאת על מנת שאוכל להתיישב עכשיו, יום חמישי, תיכף ערב ואכתוב אליכם ולעצמי קצת על אימון מנטאלי, התקופה (הנהדרת) בחיי והחיים עצמם כשם שאני חווה אותם עם האושר, המשפחה, התחביבים וחברים, משמעויות, קריירה והערכים שאני בוחר לרתום לדרכי כאבני דרך מובילות;

אה כן, לאלו מכן ומכם ששאלו אותי – אז גם אני פתחתי טיק – טוק, כאן: טיק טוק – asafrunners1 😂 וכן, ספורטאי אחריי גיל 50 😁

pops . . עפו להם 4 שנים ואני מרגיש זאת בכל בוקר מחדש, בכל ריצה מחדש בכל פגישה עם מתאמנת ו / או מתאמן מחדש – גיל 50 מעבר לפינה, החיים רצים ואני רץ איתם, לפעמים לפניהם, לפעמים לידם והכי משתדל שלא להיות מאחוריהם; בכלל, אני שם לב שהמון אנשים חיים בעתיד – תיכף אני מסיים בית ספר, תיכף אני מסיים צבא, תואר ראשון, תיכף הילדים יגדלו (ואז ייגמרו המזונות חח) ואז הכול יהיה טוב . . . 

יום הולדת 46 – נראה כאילו שזה היה "בגלגול אחר" והחיים פשוט עפים . . מטורף הקצב הזה, שנייה, רק רגע . . נהנים ? מעניין ? יש משמעות לפעולות שלנו ?

בחודשים האחרונים אני נפגש עם שמרית (ברור כן, שם בדוי) והיא בת 28 רזה וגבוהה והיא מספרת לי על השתנות הגוף בכל עשור ושואלת אותי מה דעתי על זה ואיך אני מקבל זאת אל תוך חיי אפילו שאני לא צריך ללדת ? והיא, כן, לחוצה לקראת הלידה הצפויה בקרוב – ילד ראשון שלהם; אני מגרד בקרחת שלי ומרגיש איך אני מרגיש שכביכול יש לי שיער שמתבדר ברוח למרות שממש אין כבר כלום וחושב על השנים הרבות בהם אני "עובד על הבטן שלי" ו / או על הקוביות בבטן שאני נלחם לפתח ו / או על הרעב הכמעט אינסופי שיש לי כלפיי שוקולד ושאר מטעמי החיים ואני עונה לה שאני מודה שקשה לי לקבל את עצמי כבן 50 "ומתבגר" ובכל זאת, אני מאושר ולמעלה מזה הצלחתי ליצוק המון משמעויות אל תוך חיי וכן, "קוביות בבטן" הן אחת המשמעויות שאני חייב להכניס אל תוך חיי שכן כך התחייבתי, הצבתי מטרה: "עד גיל 50 יהיו לי קוביות בבטן" וזה היה בגיל 38 ואני עדיין בקרב, דבק במטרה.

שמרית מקשה ושואלת האם זו משמעות ? ואני עונה לה מיד שבהחלט כן זו דרך שבה בחרתי (או כמו שאילן חבר שלי אומר: "הדרך בחרה בי"), במידה מסוימת נכפתה עליי – כל משפחתי היא משפחה של מחנכים, כאלו שמחנכים ל"דרך חיים", לאמונה המטרה, להתעקשות עליה וזה כלל לא משנה אם זה ספורט (הדרך שלי) או לימוד תורה, קולנוע או ספרות ושוב ובהחלט טורח לציין זאת בכל פורום – הספורט הוא האמצעי ! הריצה (הספורט הכי קשה בעולם) היא הדרך להגיע אל עצמינו ! ואירוע כמו "איש ברזל" iron man זה עוד אבן בדרך הספורטיבית, עוד מבצע במסלול הצבאי, הלגיטימי של החיים כפי שאני תופס אותם.

אסף לב – מאמן טריאתלון – אורח חיים ספורטיבי גם אחריי גיל 50

חולף וטס לו עוד שבוע ושמרית אומרת שהיא חשבה על הפגישה הקודמת והיא חייבת לדעת האם היא צריכה שינוי ממה שהיא עושה ? היא מורה ולא מרוצה ממערכת החינוך בה היא מועסקת. אנו דנים בזה ואני מספר לה על התקופה שאני, אישית, חווה כאמור פתח גיל 50 שאני קורא לה: "התקדמות ולא שינוי" (בעולם השיווק קראנו לזה "הגוונה") כלומר, אני מקבל את עצמי יותר, לומד בכל בוקר לאהוב את עצמי מחדש, קצת יותר ובהחלט איני רואה את עצמי מתמודד מחר בבוקר על תפקיד של סמנכ"ל השיווק של בזק בינלאומי נניח. כלומר, זה תחום עיסוקי, אימון מנטאלי וגופני, מזה אני מרוויח את לחמי כבר מעל עשור, כאן עזרתי להמון אנשים להתקבל ולעבור גיבושים ומסלולים לסיירות מובחרות, להתמודד עם קשיים ומשברים של תעסוקה, זוגיות, משקל ולנצח ! ואחרים וזה, איך נגיד, כנראה, הייעוד שלי בחיים – כאן אני צריך להיות.

שמרית עדיין לא בת 30 והיא אך חובקת משפחה צעירה שבדרך ובכל זאת, מגמות בגיל שכזה יעידו דיי הרבה, לגישתי, על המשך דרכה. האם היא צריכה ו / או רוצה שינוי מהותי בחייה, על זה יש לנו עוד הרבה מה לדבר ובינתיים, נתרגל עוד ועוד – דמיון מודרך, מדיטציה, גמישות מנטאלית (בדומה לזו הגופנית) שיקוף, נשימות וכמובן, תנועה – הליכה או ריצה, ים או רחוב סואן, בוקר מוקדם או ליל העיקר, להיות בתנועה, לתת לנירונים – Neuron (תאי עצב) ולכל "החלקיקים האלמנטריים" בגופינו להציף, לשטוף את ישותנו ולדגדג את ההוויה, את התודעה – Being ואז, בהתאם לתהליך שנעבור ולאיכותו תוכל שמרית להחליט באיזו דרך היא רוצה לבחור וכמובן, מה יהיה המחיר אותו תהיה מוכנה לשלם על מנת להגיע למחוז חפצה, הגשמתה, חזונה, אהבתה והמשמעות שהיא רוצה לתת לחייה ולחיי משפחתה המתהווה.

מרגיש טוב וזה מה שקובע ! ולרגע ואפילו לרגע שלא תחשבו שתמונה טובה אומרת ש"הכול טוב" – לי ולכולנו יש קשיים, השאלה איך אנו תופסים אותם וכמה מקום אנו נותנים להם וכאן נכנס הדבר החשוב, אולי הכי חשוב – עשייה ! Doing ורק בעבור זה אני כה מעריך את הבחור שהגיע לאימון הים של היום וזאת לאחר שהחזאים כה הזהירו מפניי גשם צפוי . . .   

מחויבות לאימון, לעצמך, לדרך ולמאמן שבו אתה בוטח ! בכלל, נסו לאמץ את הגאונות של הכבש ה 16 . . "אני אוהב את החורף ואת הקיץ ואת הסתיו ואת האביב ואת מה שעכשיו" – יונתן גפן כמובן 

לבסוף – כמוכם גם לי יש פחדים וחששות והכול לגיטימי ומקובל ובכל זאת, מצאו לכם את המדריך, את מורה הדרך שיעזור לכם למצוא את הנתיב המדויק ביותר עבורכם על מנת לצלוח את החיים המהירים הללו; באם תרצו לדון עמי על הדרך, על "ערך" זה או אחר שעליכם לקחת עמכם ב"ארגז הכלים" הרי שאני כאן ויותר מ אשמח לבחון ולדייק זאת עמכם.

אסף לב – מאמן מנטאלי וגופני – קבוצת הליכה בים, קבוצת ריצה למתקדמים בכפר – סבא ותוכניות אימון למרתון

הצטרפו אלינו בפייסבוק ומוזמנים לעשות "INVITE" לחברים חיוביים שכמותכם

ערוץ היוטיוב ונשמח לקבל תגובות על הסרטונים

אינסטגרם

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף" – תעשו ספורט – זה עושה טוב, לכם ולעולם

נייד – 8993137 – 052

קבוצת הליכה בים: "הולכים עם אסף"