טריאתלון ת"א 2012 / בר שקד

התרגשות רבה אחזה בי לפני התחרות, זו חייבת להיות התחרות שלי. כאשר יש דראפיטנג בטריאתלון הסיכויים שלי גדלים פי 5. למה ?

1. אופניים זה התחום החלש שלי, ולכן יש צמצום בפערי היכולת בזכות הדראפטינג – רכיבה כאשר זה שלפניך, למעשה, עוצר את הרוח עבורך.

2. טריאתלון ת"א הוא הטריאתלון היחידי שכבר ביצעתי בעבר.

3. אני ספורטאי טקטי מאוד – דבר שיועיל לי מאוד לדרפטינג.

לילה לפני לא הצלחתי לישון. השעון הראה שתיים והחלטתי לקרוא ספר. החלטתי לבחון את כלל התוצאות של המתחרים האחרים בקטגוריה, יש רק שניים רציניים. לא דאגתי כי לילה לפני ישנתי 10 שעות בידיעה שיהיה לי קשה לישון. יום התחרות- קמתי, טיפה עייף ומוקדם מאוד. אני אוהב להגיע מוקדם לתחרויות. לבחון את הכול, לעשות חימום, לעשות עוד חימום. לשכב על החול קצת.

השעה הייתה 8:25, והיה חם מאוד. הים היה ללא גלים, אך זרם דרומה חזק מאוד.

 כולם מתכנסים מעבר לקו, מסת הספורטאים הגדולה התמקמה ישרות מול המצוף הראשון, התמקמתי, צפון אליהם כדי להימנע מהמכות של בני ה16. הזרם כבר ייקח אותי אליהם.

 שחייה

ישבתי למשך 5 דקות על רגלים של מישהו ולאחר מכן ניסתי להיצמד לפלטון הראשון של השחיינים הצעירים מוינגייט, הצלחתי, הזרם עשה את שלו. הפלטון הראשון הצליח לברוח לי ולעוד שני מתחרים, ביחד הוצאנו את המקסימום בשחייה.

 החלפה – תמיד קשה לי בריצה אחרי השחייה, ולראות את הצעירים (16-19) עוקפים אותך קצת מתסכל. אבל העדפתי לקחת את זה באיזי – יצאתי לדרך.

 רכיבה

הצלחתי להיצמד לבחור בן 34 שיצא בן הראשונים לרכיבה  וישבתי עליו, עוד לא הספקתי לדווש את הסיבוב הראשון והוא כבר דרש שאני אקח את ההובלה. אמרתי לו "תן לי שנייה להכניס את הנעליים"… הוא היה חסר סבלנות והעדיף לברוח. לא היה לי רצון לרדוף אחריו, כי זה מאבק חסר תכלית, במיוחד עם ספורטאי שלא מסכים לשתף פעולה בדראפטינג. מצאתי לעצמי שני מתחרים אחרים לעבוד איתם, הצלחתי להחזיק איתם 13 קילומטר, אבל ההחלפות היו מאוד קשות בגלל שהיינו שלושה. בסוף הסיבוב הם המשיכו לאולימפי ואני מצאתי פלטון גדול להצטרף אליו.

ישבתי מאחור, ילד בן 17 עם חולצה כתומה היה לפני, ואני הייתי אחרון. בגלל שהפלטון היה "בסדר" לא הרגשתי צורך להוביל ו"פראייר" הוביל אותנו כל הדרך. 5 קילומטר החלטתי לעבור קצת קדימה לפלטון ואז הבחנתי בשני מתמודדים  בקטגוריה שלי, אחד מהם יותר טוב ממני בריצה. החלטתי לעשות "הכל או כלום". גייסתי את הילד הכתום ועוד בחורה חזקה מאוד ואמרתי להם "בואו נברח". פעם ראשונה בחיים שלי שהצלחתי לבצע בריחה כמו שצריך,  התחלנו לדווש במהירות. ה"פראייר" שהוביל את הפלטון לא התרגש והמשיך באותו קצב. לא נראה לי שמישהו מהפלטון שם לב שברחנו. רק אחד, בשם אללוף החליט להידבק אלינו.

יצרנו פלטון של ארבעה,  רק אני והבחורה עבדנו בראש. לילד הכתום ולאללוף לא התחשק לעזור. החילופים היו מהירים כל דקה החלפנו, ולקראת הסוף נשברתי גם אני ונתתי לה להוביל את הכול.

 החלפה – תמיד החלפה בין אופניים לריצה אצלי היא מאוד מהירה.

 ריצה

ידעתי שיש פער ביני לבין שאר המתחרים בקטגוריה. וכרגע יש בידי פודיום.

הריצה הייתה קשה מאוד,לכולם. חם וממש לא זורם. בנקודת הסיבוב ראיתי שאחד המתחרים בקטגוריה שלי לפניי,אז אני במקום השני. שמחתי. אין לי בעיה לסיים שלישי אפילו. הריצה נהייתה יותר קשה, כנראה בגלל המאמץ באופניים. קילומטר לפני הסיום עקף אותי אחד המתחרים בקטגוריה, ניסיתי להחזיק את הקצב שלו כולה 22 דקות ל5 קילומטר… אבל הרגשתי שאני לא אצליח לסיים את המסלול. חשבתי על טכניקה ונשימות ואז עקף אותי עוד אחד בקטגוריה. הוא רץ בקצב קצת יתר מהר ממני והחלטתי להיצמד אליו – נשמתי יצאה ממני… הנמכתי קצב, הרגשתי רגע של שבירה. אך אז עלה במוחי רעיון: רצתי בקצב התאוששות(קצב 7) אספתי את עצמי. הוא היה 100 מטר לפניי, נשארו עוד 300 מטר לסיום. נורא הזכיר לי את האימון עם הכדורגל כאשר ביצענו אינטרוולים בשליחים, הייתי צריך לעקוף אותו ב300 מטר. אגרתי הרבה כוחות ויצאתי לספירנט, אין לי מושג איך לא קיבלתי התקף לב באמצע.  בהתחלה הוא ניסה לרוץ איתי, אך לא היה לן סיכוי, הגעתי לפניו בידיעה שאני שלישי.

לוח תוצאות – דרמה גדולה – פתאום כתוב שאני רביעי, אך שמתי לב שהראשון עשה את האופניים ב23 דקות – מהירות שספק אם לאנס ארמסטורנג היה מצליח. הסתבר שהוא קיצר באופניים, ואני חזרתי למקום השלישי.

כשקראו לי לפודים ואמרו "מקום שני-בר שקד" שוב, הייתי בשוק. וזה בגלל שהשני קיצר בריצה.

כך התגלגלתי למקום השני והמכובד, עכשיו זה סופי – אני בדרך לחצי ישראמן.

ציון מאמץ לתחרות – 8.5, הנאה:  + 9

בר שקד, טריאתלט mentos22@walla.co.il

רץ ב"רצים עם אסף"